הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2013-2014

הערכה שנתית 2013-2014
מס' 10

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
נדיה אליס, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, דב מימון, אסף ניסנבוים, דוד סאקס, נח סלפקוב,
סטיבן פופר, סילביה ברק פישמן, אנטוני קורנשטיין, שמואל רוזנר

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

תודה מיוחדת לפרופ' עוזי רבהון ולפרופ' גדעון שמשוני

לקריאת המסמך המלא: ההערכה השנתית 2013-2014
הקדמה
שער ראשון: הערכה משולבת וכיווני מדיניות
הצעות לכיווני מדיניות 2014-2013
מדדים נבחרים על יהדות העולם – 2014-2013
הערכת נטו משולבת
שער שני: חמישה מימדים של מצב העם היהודי
גיאופוליטיקה
צומת דרכים אסטרטגי 2014
משולש היחסים: ירושלים, וושינגטון והקהילה היהודית
קשר בין קהילות
קשרי קהילות וישראל
זהות והזדהות
עולמות נפרדים: מערכות זהות יהודית בישראל ובתפוצות
שוויון בנטל השירות הצבאי: התקדמות איטית אך מימוש השאיפה עדיין רחוק מאיתנו
משאבים חומריים
משאבים חומריים: 2014-2013
דמוגרפיה
סוגיית מספר היהודים בארצות הברית: הגדרות ומתודולוגיה בסקרים הסותרים
דמוגרפיה חרדית – ארצות הברית ובריטניה
שער שלישי: מאמרים מיוחדים
יהדות דרום אפריקה אחרי עשרים שנות דמוקרטיה
1989-2014 : יהודים דוברי רוסית כעבור עשרים-וחמש שנה
על מנהיגוּת נשים בקהילה היהודית המאורגנת באמריקה
מיפוי גנאלוגי ובדיקות דנ"א ישירות לצרכן: השלכות לגבי העם היהודי

הערכה שנתית 2013-2014

העניין היהודי הספציפי במחקר הגנטי, מאז ראשיתו, נבע בעיקרו, אם כי לא רק, מן העובדה הידועה היטב כי חלקים מן האוכלוסיה היהודית סבלו ממחלות תורשתיות מסוימות או ממחלות שהמבנה הגנטי משפיע על התחוללותן, בשיעורים גבוהים הרבה יותר מן האוכלוסיה הכללית שבתוכה חיו. לכן הקהילות היהודיות אימצו את הבדיקות הגנטיות המבוססות על ניתוח מולקולות דנ"א כאמצעי למניעת מחלות תורשתיות קטלניות כגון טאי-זקס. ייתכן שבגלל התוצאות החיוביות ברובן הגדול של ביצוע בדיקות גנטיות לצרכים רפואיים, לא היו ליהודים הסתייגויות מאימוץ בדיקות דנ"א גם לצרכים גנאלוגיים.

ההערכה השנתית של המכון למדיניות עם יהודי לשנת 2010 כללה מאמר שכותרתו "ממצאים חדשים הנוגעים למבנה הגנום של העם היהודי", שהתמקד בהשלכות הפוטנציאליות של מחקר גנטי מדעי שיתמקד בעם היהודי. המאמר דן בקצרה בשני מחקרים ש"מצאו עקבות חשובות לקיומה של היסטוריה יהודית עתיקה – של מוצא גיאוגרפי משותף, נדידות היסטוריות וגיור המוני – במבנה הגנום הנוכחי של העם היהודי." דרך המאמר העלה המכון למדיניות עם יהודי לדיון את השאלה, שכיום היא רלוונטית אף יותר עקב האופי האישי של הבדיקה הגנטית: "האם מודעוּת בקרב יהודים לעובדה שהם 'קרובים רחוקים', אך הפעם לא על פי המסורת הדתית אלא על בסיס מדעי, עשויה לחולל או לחזק את הסולידריות הקבוצתית שלהם?"

אם התשובה של לפחות חלק מהיהודים היא חיובית, והיא בהכרח חיובית, הרי שכיום פתוחה בפנינו הזדמנות אדירה לנצל את מקור הסולידריות החדש הזה לשם חיזוק העַמּיוּת היהודית ולחינוכם של מי שמגלים עניין חדש ביהדות. לדוגמה, אפשר להציע טיול לישראל לקבוצות מאורגנות של אנשים שסבורים כי גילו רק לאחרונה כי יש להם שורשים יהודיים.

חשוב להדגיש כי זיהוי נקודות דמיון גנטי בקרב העם היהודי וחקר הגנאלוגיה היהודית אינם שווי ערך למחקרי גזע על יהודים. מחקרים מדעיים מהעת האחרונה מצביעים על כך שבני העם היהודי אינם הומגנים, או יחודיים, מבחינה גנטית. גזע הוא במובנים רבים מושג מובנֶה חברתית, המעלה כיום בעיקר קונוטציות שליליות. אנשים רבים, בעיקר בני הדורות הצעירים יותר, מתעבים חלוקה לקטגוריות של גזע ולהגדרות גזעיות. אבל ההבנה מה המיפוי הגנאלוגי וריצוף הגנום האנושי יכולים לספר לנו על מוצא העם היהודי אינה בהכרח קשורה בגזע.

הקודםהבא