הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2013-2014

הערכה שנתית 2013-2014
מס' 10

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
נדיה אליס, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, דב מימון, אסף ניסנבוים, דוד סאקס, נח סלפקוב,
סטיבן פופר, סילביה ברק פישמן, אנטוני קורנשטיין, שמואל רוזנר

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

תודה מיוחדת לפרופ' עוזי רבהון ולפרופ' גדעון שמשוני

לקריאת המסמך המלא: ההערכה השנתית 2013-2014
הקדמה
שער ראשון: הערכה משולבת וכיווני מדיניות
הצעות לכיווני מדיניות 2014-2013
מדדים נבחרים על יהדות העולם – 2014-2013
הערכת נטו משולבת
שער שני: חמישה מימדים של מצב העם היהודי
גיאופוליטיקה
צומת דרכים אסטרטגי 2014
משולש היחסים: ירושלים, וושינגטון והקהילה היהודית
קשר בין קהילות
קשרי קהילות וישראל
זהות והזדהות
עולמות נפרדים: מערכות זהות יהודית בישראל ובתפוצות
שוויון בנטל השירות הצבאי: התקדמות איטית אך מימוש השאיפה עדיין רחוק מאיתנו
משאבים חומריים
משאבים חומריים: 2014-2013
דמוגרפיה
סוגיית מספר היהודים בארצות הברית: הגדרות ומתודולוגיה בסקרים הסותרים
דמוגרפיה חרדית – ארצות הברית ובריטניה
שער שלישי: מאמרים מיוחדים
יהדות דרום אפריקה אחרי עשרים שנות דמוקרטיה
1989-2014 : יהודים דוברי רוסית כעבור עשרים-וחמש שנה
על מנהיגוּת נשים בקהילה היהודית המאורגנת באמריקה
מיפוי גנאלוגי ובדיקות דנ"א ישירות לצרכן: השלכות לגבי העם היהודי

הערכה שנתית 2013-2014

אם חושבים על העם היהודי כמשפחה אחת גדולה שבתוכה קשרים פנימיים ענֵפים, המורכבת ממשפחות קטנות יותר שיש ביניהן קשרים קרובים יותר, הרי שככל שהמשפחה שומרת על קשר בין בניה, כך מתהדקים הקשרים הפנימיים המחברים את בני העם היהודי בכללותו. ולהפך, אם המשפחות היהודיות יאבדו את הקשר ביניהן,  יגדל הסיכוי שנראה התרחקות והתפזרות של העם היהודי בכללותו.

במאה וחמישים השנים האחרונות התרחשו גלי הגירה המוניים של העם היהודי בכל רחבי העולם. במקרים רבים, כשהמשפחות היהודיות התיישבו במקומות חדשים הן התנתקו מן המשפחה המורחבת שלהן – ברוב המקרים, התחלת חיים חדשים בעולם החדש היתה כרוכה בנטישת החיים הקודמים והמשפחה שנותרה בעולם הישן. בנוסף, השואה השמידה כמות עצומה של משפחות ושל נתונים גנאלוגיים.

ההתקדמות הטכנולוגית שתוארה לעיל מאפשרת לסייע לקרובי משפחה שהקשר ביניהם נותק למשך דורות למצוא זה את זה, גם אם אותם אנשים אינם חיים באותה יבשת או מדברים באותה שפה. כמו רוב הרשתות החברתיות, הכלים החדשים פועלים גם כמנגנון לשמירת הקשר והתקשורת בין בני משפחה.

בנוסף, בגלל הבדלי שפה ותרבות, ליהודים מחלק אחד של העולם קשה לחוש שיש קשר בינם לבין יהודים מחלקים אחרים, בעיקר במצבים שבהם אף אחד מהם אינו סובל מרדיפות חיצוניות. המיפוי הגנאלוגי יכול ליצור היכרות, וירטואלית לפחות, בין אנשים לבין קרובי משפחה רחוקים החיים בחלקי עולם אחרים, ובכך לחזק את התפיסה של "כלל ישראל". לפיכך יש תועלת עצומה באימוץ הכלים האלה כמנגנון לחיזוק הקשרים התוך- והבין-קהילתיים בעם היהודי.

בהתחשב בעובדה שעד סוף המאה התשע-עשרה היה העם היהודי מורכב מקהילות נפרדות שחיו במובלעות אוכלוסיה ברחבי העולם, שבהן רובם המכריע התחתנו עם יהודים אחרים, יש הגיון בהנחה שקל יותר לבנות מגה-עץ של העם היהודי מאשר של קהילות מערביות או אוכלוסיות אתניות אחרות, כמובן אם מתעלמים מן החלל הריק העצום שהותירה השואה בעץ המשפחה היהודית.

הקודםהבא