2016

הערכה שנתית 2016

הערכה שנתית 2016
5776

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

הערכה שנתית 2016

רבים רואים בחינוך ובידע את הגורמים המשפיעים ביותר על מעמדן העתידי של מדינות. דבר זה נכון שבעתיים לגבי העם היהודי, בישראל ובתפוצות כאחד. מבט אל ההיסטוריה מגלה שבכל מאה ובכל מדינה בהן נהנו יהודים מהצלחה דתית, תרבותית או כלכלית, הם השיגו זאת באמצעות ידע רב או איכותי יותר, ובכלל זה באמצעות משילוּת מוצלחת. הם למדו שפות ומקצועות, רכשו ידע על נתיבי מסחר, דיפלומטיה, כישורים פיננסיים ואחרים, ובמדינות מסוימות גם מיומנויות צבאיות. מאז המאה ה-19, הצטיינותם במדע, בחדשנות, בענייני כספים ובתרבות כללית מכעיסה את אויביהם, אך מרשימה את השלטונות, והופכת כמה מהם לחסרי תחליף. מגזר ההיי-טק המשגשג של ישראל והצטיינותו במדע ובטכנולוגיה אינו בבחינת מהפכה בהיסטוריה היהודית, כי אם שיא בהיסטוריה זו.

כל מדינה מקדמת את החינוך והתרבות וכולן רוצות להצטיין במדע ובטכנולוגיה. האם יוכל "עם הספר" לשמר את מעמדו? אכן, ישנן סיבות רבות לדאגה, בייחוד בישראל. למרות הקשיים הרבים הכרוכים באיתור ובהערכה של הנתונים הדרושים, חשוב להוסיף מדד שישי לחמשת המדדים השנתיים הקיימים, אשר מנסים למדוד אחת לשנה את מצבו הכולל של העם היהודי – "מדד עם הספר".

ההערכה המוצעת תשתמש בפרדיגמה של "עוצמה חזקה – עוצמה רכה" שהשימוש בה החל במאה ה-20. היא תעריך את "בסיס הידע" של סוגים שונים של כושר התחרות היהודי.

עוצמה חזקה I : עוצמה כלכלית

נקודת הניתוח הראשונית היא הפרסום של OECD "הכלכלה מבוססת הידע", אחד הפרסומים הנקראים ביותר והמשפיעים ביותר מבחינה פוליטית. שיעורי הפריון של ישראל נמוכים; מחצית מהיצוא שלה מגיע ממגזר ההי-טק ומיוצר ע"י 10% בלבד מן האוכלוסייה העובדת שלה. אלה סיבות לדאגה שהכרח להתייחס אליהן. גם להון היהודי בתפוצות יש קשר עמוק לידע. המשכה של ההצטיינות היהודית בחינוך, במדע, במקצועות החופשיים ובתרבות יהווה אף הוא חלק חשוב מהערכה זו.

עוצמה חזקה II: עוצמה צבאית

לאחרונה דיבר קצין צה"ל בכיר על פער החינוך בישראל והזהיר שהביקוש בצה"ל למהנדסים קרביים עולה על ההיצע. מצב זה עלול לערער את עוצמתה הצבאית של ישראל בטווח הארוך.

עוצמה רכה: הישגים תרבותיים

הגדרה ומדידה אובייקטיבית של הישגים תרבותיים היא בעייתית מטבעה. אולם יש חשיבות רבה ביותר לעוצמה הרכה, משום שהיא מעצבת את דעת הקהל הבינלאומית ואף את הזירה הפוליטית. במאי 2016 כתב ההיסטוריון ניאל פרגוסון: "אני פילו-שמי. התרומה הגדולה ללא פרופורציה של היהדות לתרבות המערבית – ולא פחות מכך למדע ולאמנות – היא אחד ההישגים המדהימים ביותר בהיסטוריה המודרנית". בו בזמן, גל גואה של אנטישמיות גלובלית מתכחש לעצם קיומם של הישגים ראויים לציון של היהודים ושל מדינת ישראל.

תרומתו של העם היהודי לאנושות היתה משמעותית באופן יוצא-דופן ביחס לגודלו. במהלך ההיסטוריה, יהודים התאפיינו במחויבותם לחינוך ולמצוינות, וסייעו בהשגת כמה מפריצות-הדרך החשובות ביותר בתחומי המדע והטכנולוגיה. אולם יתכן שבפני יכולתו של העם היהודי לשמר את יתרונו האיכותי האינטלקטואלי יוצב אתגר כתוצאה מפיתוחים טכנולוגים שצפויים להתרחש בדורות הקרובים.
כאשר אנו בוחנים את המדע בן זמננו, ישנן ראיות משמעותיות לכך שהעולם עומד על סף מהפכה טכנולוגית דרמטית, ומומחים בולטים רבים שותפים לתחזית זו. ההתקדמות בבינה מלאכותית (AI) ובביו-טכנולוגיה יוצרת פוטנציאל לשנות את הקיום האנושי ואת הסדר העולמי במידה דומה לזו שחוללו המהפכה החקלאית או התעשייתית בעבר.
בהתחשב בגודלו הזעיר לעומת האנושות כולה, לא יהיה ביכולתו של העם היהודי לעצב את הכוחות החברתיים ותרבותיים הרחבים העשויים להשתחרר כתוצאה מההתפתחויות המדעיות.
על סמך תחזית אפשרית זו החליט המכון למדיניות העם היהודי ליזום תהליך התייעצות שיכנס מדענים מובילים, סוציולוגים, פילוסופים, חוקרי אתיקה ורבנים לצורך דיון בשאלה כיצד התקדמות כאמור עשויה להשפיע על העם היהודי ועל החברה שמסביבנו ולעצב אותם.
הקודםהבא