הערכה שנתית 2016

השנה, בעקבות פרסום סקר הפלורליזם של יהודי ישראל על ידי המכון למדיניות העם היהודי והדו"ח של מרכז המחקר ע"ש פיו על הערכים והזהויות של האוכלוסייה בישראל, נמקד את הדיון בזהות יהודית בישראל.

נתחיל את הניתוח שלנו במרכיבי הזהות היהודית. לפי הסקר של המכון למדיניות העם היהודי, שלושה מתוך ארבעה מרכיבים משמעותיים במיוחד עבור יהודים בישראל: תרבות, דת ולאום. למעלה משני שלישים של האוכלוסייה היהודית בישראל מוצאים את המרכיבים האלו כ"די משמעותיים" או "מאוד משמעותיים". (פחות מחצי רואים במוצא מרכיב די משמעותי או מאוד משמעותי). בין שלושת המרכיבים האלה בולט מרכיב הלאום- 55 אחוזים ראו מרכיב זה כ"מאוד משמעותי", שיעור גבוה בצורה משמעותית מהשיעור שעבורם תרבות (45 אחוזים) או דת (42 אחוזים) הם מאוד משמעותיים. הממצא הזה משתקף גם בסקר של מרכז פיו, אשר לפיו, לא פחות מ- 88 אחוזים מכלל היהודים-הישראליים חושבים כי להיות יהודי הוא עניין בעיקר של לאום או תרבות, או דת ולאום, או דת ותרבות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם סקר בינלאומי של 700 יהודים הפעילים בחיים היהודים המאורגנים, שנערך במסגרת הדיאלוג השנתי עם הקהילות היהודיות שקויים ב-2016 ע"י המכון למדיניות העם היהודי. בסקר זה, 69 אחוזים נתנו ציון גבוה של 4-5 (בסולם מ1-5) ללאום/עמיוּת כמרכיב מרכזי של להיות יהודי ו- 68 אחוזים נתנו ציון כזה לתרבות.

הסקר של מרכז פיו גם מצביע על כך שלרוב הגדול של היהודים בישראל יש זהות יהודית חזקה:

בסקר פיו, 88 אחוזים אמרו שיש להם תחושה חזקה של שייכות לעם היהודי;
93 אחוזים אמרו שהם גאים להיות יהודים;
90 אחוזים אמרו שהעובדה שהם יהודים חשובה מאוד או חשובה למדי בחיים שלהם.

תוצאות אלו מתיישבות היטב עם תוצאות המחקר יהודים-ישראלים – דיוקן, שפורסם על ידי קרן אביחי והמכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2012. על פי מחקר זה – 92 אחוזים ענו שזה "די חשוב" או "חשוב מאוד" להרגיש חלק מהעם היהודי. כמו כן, 89 אחוזים אמרו שזה "די חשוב" או "חשוב מאוד" להרגיש חלק מהחברה הישראלית.

למרות שהרוב הגדול של יהודים ישראלים שם דגש על המרכיב הלאומי של הזהות היהודית, עדיין יש הבדלים בין המגזרים לגבי מקומו של המרכיב הדתי של הזהות היהודית. לפי הסקר של מרכז פיו, 83 אחוז מאותם 49% של האוכלוסייה היהודית המגדירים את עצמם כ"חילונים" ענו ש"להיות יהודי" פירושו בעיקר השתייכות לאומית או עניין תרבותי. לעומת זאת, רוב בכל הקבוצות האחרות המגדירות את עצמן על ידי קטגוריות שיש להן זיקה לדת ולמסורת -חרדים, דתיים ומסורתיים – חושבים שלהיות יהודי הוא בעיקר עניין דתי או עניין דתי והשתייכות לאומית.

הבדל בולט אחר מתבטא בתעדוף בין הזהות היהודית והזהות הישראלית בהגדרה העצמית. אצל החילונים, 59 אחוזים מגדירים את עצמם בראש ובראשונה כישראלים (הכוונה היא כנראה לישראלים-יהודים). ואילו הרוב בכל הקבוצות האחרות מגדירים את עצמם בראש וראשונה כיהודים.

ואולם הדיכוטומיה שעולה בסקר הפלורליזם של פיו מרוככת במידת מה על ידי ממצאי הסקר של המכון למדיניות העם היהודי. במקום להציג אוכלוסייה מונוליתית חילונית, הסקר של המכון למדיניות חילק את האוכלוסייה החילונית לשניים: "חילוני לחלוטין" (31 אחוזים) ו"חילוני מסורתי במקצת" (21 אחוזים). ה"חילונים המסורתיים במקצת" שומרים במידת מה יותר מסורת מה"חילונים לחלוטין" ומביעים עמדות קצת יותר מסורתיות-שמרניות. (למשל, בעוד ש-61 אחוזים מה"חילונים לחלוטין" לגמרי מסכימים שצריך לאפשר לנשים להניח תפילין בכותל, רק 31 אחוזים מהחילונים המסורתיים במקצת מסכימים לחלוטין עם אמירה זו.) ממצאים אלה מצביעים על כך שבמקום דיכוטומיה חדה, החברה הישראלית מתאפיינת גם ברצף של זהויות יהודיות – "מסורתי" (יחסית מסורתי-שמרני בעמדותיהם), "חילוני מסורתי במקצת" (עם עמדות פחות שמרניות-מסורתיות ויותר עמדות פלורליסטיות ו"פתוחות") וחילוני לחלוטין (עוד פחות עמדות שמרניות-מסורתיות ועוד יותר עמדות פלורליסטיות ו"פתוחות").

הקהילה היהודית ישראל, מהווה למעלה מ- 40 אחוזים של האוכלוסייה היהודית בעולם. קהילה זו צומחת במהירות גבוהה משל קהילות אחרות בשל שיעור הפריון הגבוה שלה יותר מאשר כל קהילה יהודית אחרת. לכן, חוזקה של הזהות וההזדהות היהודית באוכלוסייה היהודית בישראל יותר מאשר מאזנת ומפצה על הירידה המדווחת בהזדהות יהודית בארה"ב.כתוצאה מכך, אנו מזיזים את המחט של השעון זהות והזדהות (שנקבע לפני שנה בין "יציבות" לבין "מתקדם") ימינה במקצת לכיוון "מתקדם".

The Jewish People Policy Institue

Action Strategies for the Jewish Future

הערכה שנתית 2016