2016

הערכה שנתית 2016

הערכה שנתית 2016
5776

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

הערכה שנתית 2016

גורמים חיוביים

  • כלכלת ישראל ממשיכה במגמה של צמיחה מתונה, נמוכה יותר לעומת התקופה האחרונה, אך עדיין לא נקלעת  לקיפאון ההרסני שנוצר בכל שאר המדינות המפותחות.
  • יש גידול מתון בהשתתפות של ערביי ישראל ושל המגזר החרדי בכוח העבודה ובהכשרה מקצועית.
  • מתקיים דיון פוליטי ער בנושאים הנוגעים לגישה להשכלה, הבדלי העושר, הקצאה ותמחור של משאבי טבע, ורגולציה והגנה בשווקים המקומיים.

גורמים שליליים

  • בארה"ב יש סימנים לתמורות בין הדורות אשר יובילו ככל הנראה לשינוי בפילנתרופיה למען מטרות יהודיות וישראליות.
  • היכולת של ענף ההיי טק להמשיך ולהוביל צמיחה במשק וגידול בייצוא מוגבל על ידי היצע מוגבל של כוח אדם מיומן.
  • משבר הדיור בישראל מקשה מאוד על הדור הצעיר ועל מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים בסולם ההכנסות, ולכך יש השפעה החורגת מתחום הדיור.

 

קביעת המונה להערכה השנתית הנוכחית: ללא שינוי.

מאזן מקורות העושר בישראל ושימושיו למטרות פנימיות ולמטרות של העם היהודי נותרו ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה. ישראל ממשיכה להיות מקור לחדשנות ומגיעה להישגים יוצאי דופן בתחום החינוך ביחס לגודלה, אם כי לא בצורה שווה בכל שכבות האוכלוסייה. הטכניון פותח מכון לחינוך ומחקר משותף במחוז גואנגדונג בסין, אחד האזורים היצרניים ביותר בעולם. למרות ירידה בצמיחה, המשק המקומי הצליח לעמוד בפני הסערות הכלכליות בעשור האחרון באופן שרבים בעולם המפותח מתקנאים בו. למעבר של הכלכלה בישראלית לשוק העולמי נלווה חוסר שוויון הולך וגובר בין מגזרים כלכליים ומעמדות חברתיים. ההתמודדות עם הבעיות ארוכות הטווח של ישראל לצד הגברת התוצר הכולל עשויים ליצור קשיי תעסוקה במגזרים היצרניים פחות, והדבר עלול להיות בעייתי אם לא תתלווה אליו מדיניות שקולה שתקל על מעבר זה.

בעולם היהודי בכללותו לא חלו תמורות מהותיות או אירועים חשובים בשנה האחרונה. בטווח הארוך, אופי הפילנתרופיה היהודית ומקורות העושר עשויים להיות מושפעים מכמה גורמים. אחד מהם הוא השינוי המחשבתי בקרב מקצת המשפחות והמוסדות הפילנתרופיים. ישנם סימנים לכך שהדור הנוכחי נמשך פחות לנושא של תרומה לעם היהודי או, לחילופין, נוטה יותר לחפש הזדמנויות למימון המבוסס על ביצועים, לעומת מסגרות התרומה המסורתיות. נותר עוד לראות אלו השפעות תהיינה להגירה מקהילות יהודיות מבוססות לישראל או ליעדים אחרים בשל התפישה שהאנטישמיות הולכת וגוברת. הרבה תלוי בזהותם של העוזבים, ביעד שלהם ובתוכן שיצליחו לבנות לעצמם במקום מגוריהם החדש. אלו עלולים למצוא את עצמם במעמד סוציואקונומי נמוך יותר מזה שהיה להם בעבר או להימצא בקשרים רופפים יותר לקהילה היהודית במקום. על מדינת ישראל והעולם היהודי בכללותו להכיר בנושא זה ולהתמודד עימו.

הקודםהבא