ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
ישנם מעט דברים, אם בכלל, החשובים יותר ליהודי אמריקה מהזרם המרכזי מאשר השכלה כללית במדעים (כולל מדעי הרוח והחברה) המערביים. ההשכלה זוכה להערכה בשל התועלות הממשיות שלה, כצעד הכרחי לקראת קידום חומרני וחברתי, ובשל הקניית הידע לכשעצמו. ברמה הבסיסית יותר, החינוך הוא האמצעי להגשמת ערכי תנועת ההשכלה הליברליים הבסיסיים של הפעלת שיקול דעת ושל זכותו של הפרט לחשוב בעצמו. מערכת החינוך החרדית, וזו החסידית בפרט, בהימנעותן המכוונת מלימודי חול, מייצגות דחייה מפורשת של הערך המרכזי ביותר, ככל הנראה, בעיני היהודים האמריקנים מהזרם המרכזי. מערכת החינוך החרדית הותקפה בפומבי על-ידי קבוצת לחץ, שייסד חסיד שעזב את הקהילה ושמו נפתלי מוסטר. מוסטר גדל בבית חסידי בניו יורק כאחד מבין 17 ילדים, והוא תוצר של מערכת החינוך החסידית. כשעזב את קהילתו, לאחר שהשלים את לימודיו בישיבה, הוא לא ידע מה פירוש המילים "מאמר" או "מולקולה" וחש עצמו מוגבל ביותר במאמציו, שהוכתרו לבסוף בהצלחה, להשיג תואר אקדמי. Yaffed, הארגון של מוסטר, הגיש תלונה למועצת החינוך של העיר ניו יורק, על כך שבתי הספר החסידיים אינם ממלאים אחר דרישות החובה של המדינה לגבי תוכניות הלימודים. לאחר שהתשובה המהוססת של מחלקת החינוך לא סיפקה אותו, דחף הארגון לתחיקה שתעניק לרגולטורים כלים לאכוף את תוכנית הלימודים של המדינה על בתי ספר לא-ציבוריים. הרב של סאטמר, רבי אהרון טייטלבאום, תקף בפנייה נרגשת בפני הקהל שלו את הצעות החוק והאשים "מלשינים" ממורמרים בכוונה להסית את הממשל נגד החסידים. טייטלבאום טען, ככל הנראה בצדק, שהממשל מאז ומתמיד הניח לחסידים לנהל את בתי הספר שלהם כראות עיניהם, ואלמלא מעשיהם של אותם פעילים, הממשל לעולם לא היה טורח לחקור מה מלמדים או לא מלמדים בבתי ספר חסידיים. קבוצות אורתודוקסיות אחרות, ובכלל זה "האיחוד האורתודוקסי" בעל הנטייה לאורתודוקסיה מודרנית ואגודת ישראל החרדית, הגנו על בתי הספר [הלא-ציבוריים].22
ארגון Yaffed טוען שבתי ספר חרדיים מתרשלים בכך שאינם מעניקים לתלמידיהם את הכלים להתחרות בהצלחה בשוק העבודה ולהיות מסוגלים להשתכר ולחיות חיים נוחים. הארגון גם משווק את עצמו באופן זה לקהילה החרדית ומפרסם על לוחות המודעות את העיקרון התלמודי, שלפיו האב מחויב לספק לבנו את האמצעים להרוויח את מחייתו. אף שטענה זו נכונה, היא מתעלמת מנקודה יסודית יותר בהתנגדותן של הישיבות החסידיות ללימודי חול. אין מדובר רק במסירות רבה ללימודי הקודש, אלא בדחייה של ההשכלה המערבית, של הרציונאליות הביקורתית ושל הנכונות להעמיד אמונות ודעות למבחן ההיגיון וההוכחה. מוסטר ודאי יודע שחשיפה ללימודי חול ולשפה האנגלית עשויה בהחלט לגרום לתלמידי הישיבות לפקפק באמונות דתיות ובאיסורים המוטלים על-ידי הקהילה שלהם.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
