ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
הקהילה החסידית האמריקנית נוצרה בעיקר על-ידי פליטים שהגיעו לאמריקה במהלך מלחמת העולם השנייה וזמן קצר לאחריה, והתיישבו בעיקר בעיר ניו יורק. מנהיגיה הרבניים, המכונים "רֶֶעבֶּע'ס", עמדו בראש חצרות חסידיות באירופה שלפני-המלחמה או היו יוצאי חצרות אלה – חצרות שהיוו שריד לקהילות החסידיות הגדולות והמגוונות בהונגריה, בפולין ובחלקים אחרים במזרח אירופה שהושמדו בשואה. מנהיגי הקהילות הללו עמלו בשקיקה להקים מחדש את הקהילות החסידיות שאבדו, לאכלסן ולקדמן. שבעה עשורים אחר כך, ניתן לומר שמשימתם הצליחה באופן יוצא מן הכלל. ישנן כיום באמריקה 20 עד 30 קהילות חסידיות משגשגות מאוד. הקבוצה הגדולה ביותר היא סאטמר, ולה מובלעות גדולות בוויליאמסבורג וברוקלין, ובקריית יואל – עיירה שכולה על טהרת חסידי סאטמר בצפון מדינת ניו יורק.9
הנחישות להמשיך לקיים באמריקה את אורח החיים החסידי של לפני-המלחמה משפיעה על כל היבטי החיים החסידיים. המאפיין הבולט ביותר של החיים החסידיים בעיני המתבונן מבחוץ הוא הלבוש וההופעה. לכל קהילה ישנה צורת לבוש ייחודית עבור הגברים, המחקה את לבוש הגברים באותה קהילה באירופה של לפני-המלחמה. הלבוש של הנשים פחות נבדל, בדרך כלל, בין הקהילות השונות, וכולן שומרות על דרישות הצניעות המחמירות ביותר, ובכלל זה כיסוי שיער הראש הטבעי של אישה נשואה או גילוח הראש.
לקהילות חסידיות שונות, אם הינן גדולות דיין, יש מערכות חינוך עצמאיות, ובכלל זה ישיבות וכוללים לגברים, ולעיתים קרובות בתי ספר לילדות ולבחורות, כמו גם בתי כנסת או חדרי תפילה (שטיבלך) וארגוני עזרה הדדית – כולם תחת שליטתו ופיקוחו של הרבי. נערים ובחורים חסידיים זוכים לחינוך חילוני מועט. ההתמקדות הכמעט-בלעדית בבתי הספר ובישיבות, שבהם הגברים מבלים שעות ארוכות, שישה ימים בשבוע, כמעט ללא חופשה, היא בלימוד התורה, כאשר התלמוד מהווה עיסוק עיקרי מכיתה ה' או ו' ואילך. בנות ובחורות חסידיות זוכות בדרך כלל ליותר חינוך חילוני, מאחר שלדידם של החסידים, נשים אינן מחויבות ללמוד תורה.
כתוצאה מתוכנית הלימודים של גברים חסידיים, הם אינם מפתחים כישורים בסיסיים בשפה האנגלית. שפת האם של החסידים היא יידיש, ובשפה זו הם מנהלים את חיי היום-יום שלהם ואת מהלך הלימודים בבתי הספר ובישיבות. יכולתם של גברים חסידיים לקרוא או לכתוב בשפה האנגלית היא בדרך כלל מוגבלת, והאנגלית המדוברת שלהם היא שפת-כלאיים המכונה "יינגליש" – אנגלית במבטא כבד, אשר עושה שימוש בהטיות ובדקדוק של יידיש. לעומת זאת, כישורי השפה האנגלית של נשים חסידיות טובים הרבה יותר, כתוצאה מהכנסת לימודי חול למסגרות החינוך שלהן. גברים חסידיים השואפים להשיג תואר אקדמי או הסמכה טכנית ניצבים בפני חסמים ניכרים, בעוד שלנשים יש אפשרויות רבות יותר. עם זאת, יש לימודים לתארים אקדמיים ותוכניות ללימודי תעודה במוסדות אורתודוקסיים, כמו אוניברסיטת Touro ואחרות, המכוונים לסטודנטים חסידיים ומאפשרים להם להתמחות בתחומים כמו מדעי המחשב, הנהלת חשבונות, מינהל עסקים ובריאות.
החסידים נישאים בגיל צעיר, בדרך כלל בשנות העֶשרֶה המאוחרות או לכל המאוחר בתחילת שנות ה-20 לחייהם. אם אין בעיות פוריות, הלידות מתחילות מיד אחרי הנישואין, והתוצאה היא משפחות גדולות. אין זה נדיר שמשפחה חסידית כוללת תריסר ילדים או אף יותר. לפי המחקר של המגבית היהודית המאוחדת, המספר הממוצע של ילדים שיש לאישה חסידית בגילאים 35-44 בניו יורק רבתי הוא 5.8 (בקרב נשים לא-אורתודוקסיות – 1.3).10
נישואין מוקדמים, משפחות גדולות, חינוך חילוני מצומצם, לבוש ייחודי, היעדר שליטה בשפה האנגלית ומחויבויות דתיות ומשפחתיות קפדניות – כל אלה יוצרים תבנית חיים מבודדת מאוד מהחברה האמריקנית. ישנם הכרה וחשש ברורים שהטמעה של תבניות וערכים חברתיים של אמריקה הלא-יהודית, או כל הסתודדות בחברת לא-יהודים, עלולות להביא לקריסתו של המבנה השברירי והמוגן של הקהילה. מצד שני, החסידים מאמצים היבטים רבים של החיים המודרניים, כגון טכנולוגיה, רפואה, אופנה וצריכה של מוצרים חומריים ומוצרי מטבח מודרניים.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
