ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
בקהילות החסידית וה"ישיבתית", המילה "מודרני" משמשת לתיאור התנהגות המיוחסת ללא-יהודים או ליהודים הנחשבים ללא-דתיים. התנהגות הנחשבת ל"מודרנית" עשויה לכלול לבוש בלתי רשמי או צנוע פחות באופן יחסי, או היעדר הפרדה בין המינים בנסיבות חברתיות. במובן זה של המילה, הקהילה האורתודוקסית המודרנית היא אכן מודרנית, ובהתאם לכך, שונה מאוד מהקהילות החסידית וה"ישיבתית" בתחומים רבים. יהודים אורתודוקסים מודרנים מתלבשים, בדרך כלל, כמו אמריקנים אחרים בני מעמדם. אצל הגברים ואצל נשים נשואות רבות ישנו לרוב כיסוי ראש כלשהו, אך לא תמיד ולא אצל כולם. ישנם כמה סייגים לאי-הפרדה בין המינים בנסיבות חברתיות. בתי הספר היסודי והתיכון עשויים להיות נפרדים לבנים ולבנות, או לקיים כיתות נפרדות בלימודי קודש. אולם ברבים מבתי הספר היומיים והישיבות התיכוניות של האורתודוקסים המודרנים יש כיתות מעורבות של בנים ובנות. רוב הבוגרים של בתי הספר התיכוניים האורתודוקסיים המודרנים ממשיכים לארבע שנות לימוד בקולג'ים אמריקניים, שם הם מתגוררים לעיתים קרובות במעונות יחד עם סטודנטים אחרים. כמו מרבית הצעירים האמריקנים האחרים. צעירים אורתודוקסים מודרניים פועלים בדרך כלל באופן עצמאי או נעזרים בחברים במציאת בני זוג.
למילה "מודרני" יש משמעות נוספת ביחס לקהילה האורתודוקסית המודרנית, וזו קשורה לאופן הייחודי שבו קהילה זו מגדירה את האורתודוקסיות שלה. במובן זה, המילה מתייחסת להזדהות עם השקפת העולם המודרנית בעקבות תקופת ההשכלה. ליהודים אורתודוקסים מודרנים יש אמונה עמוקה בקִדמה היסטורית, הניתנת להשגה בעזרת שימוש בתבונה אנושית בחקר הטבע ובניהול של המוסדות החברתיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתפתחויות הטכנולוגיות ובהרחבתן של החרויות ושל זכויות האדם. מלבד הצורך של היהודים האורתודוקסים המודרנים למלא אחר מצוות התורה, וההתאמות שבדרך כלל הם מוצאים לצורך זה, יהודים אלה להוטים לקחת חלק באופן מלא בחברה האמריקנית ולנצל את ההזדמנויות לחינוך ולהישגים חומריים שהעולם המודרני מאפשר. מעורבות כזו נתפסת כהצטיינות או כהישג, כזו שהוגי הדעות או האידיאולוגים אף מייחסים לה ערך דתי. בהתאם לכך, יהודים אורתודוקסים מודרנים מתאפיינים במידה רבה יותר של השכלה גבוהה לעומת החסידים או ה"ישיבתיים", והם משתלבים באופן מלא כמעט בכל המקצועות ותחומי המסחר, הטכנולוגיה ואפילו הממשל.
קבלת הקִדמה משפיעה גם על ההשקפה האורתודוקסית המודרנית בנושא היהדות. על אף מגמות חדשות בכיוון ההפוך (שיידונו להלן), יהודים אורתודוקסים מודרנים דוחים בדרך כלל היבטים של חיים יהודיים מסורתיים, אשר נראים להם בלתי הגיוניים או "נגועים באמונות טפלות" ואינם נובעים מההלכה היהודית. האורתודוקסים המודרנים פועלים לצמצם את ההבחנות המסורתיות בין המינים, בעיקר בנושא לימוד התורה לנשים, ובעשורים האחרונים ננקטים צעדים נמרצים ביותר לאפשר לנשים צעירות ללמוד תלמוד והלכה ברמות מתקדמות. יהודים אורתודוקסים מודרנים גם מאמצים את התיחום של הדת, מאז תקופת ההשכלה, לגבולות מוגדרים, ומפרידים תחומים נרחבים בחייהם, כמו קריירה ופנאי, מהשפעתה של הדת.
כמו הקהילות החסידית וה"ישיבתית", גם האורתודוקסיה המודרנית זכתה להצלחה ניכרת בשנים האחרונות. למרות זאת, מספר חבריה לא גדל בהרבה. הסיבה לכך נעוצה בהיעלמותם של אלה שניתן לכנותם "אורתודוקסים מודרניים בשם בלבד", כלומר אנשים שבסקרים קודמים הזדהו כאורתודוקסים מודרניים, אך רמת ההשכלה היהודית שלהם, רמת הביקורים בבית-הכנסת, ורמת המעורבות הקהילתית שלהם, היו נמוכות – נעלמו בדרך כלל. תופעה זו הולידה קהילה מלוכדת יותר. שיעור הגידול של הקהילה האורתודוקסית המודרנית אינו צפוי להתקרב לזה של הקהילה החסידית או ה"ישיבתית", מאחר שיהודים אורתודוקסים מודרנים נישאים בגיל מאוחר יותר ומולידים פחות ילדים, אם כי שיעור הפריון אצלם גבוה בהרבה מאשר אצל יהודים לא-אורתודוקסים. על-פי המחקר של המגבית היהודית המאוחדת, מספר הילדים הממוצע שיש לאישה אורתודוקסית מודרנית בת 35-44 בניו יורק רבתי הוא 2.5.13 אחת המגבלות בפני צמיחתה של קהילה זו היא העלות הגבוהה של הקיום האורתודוקסי המודרני. שכר הלימוד בבתי הספר האורתודוקסים המודרנים גבוה בהרבה מאשר אצל החסידים או ה"ישיבתיים", וגם רמת החיים המקובלת בחוגים אלה, הכוללת שליחת הילדים למחנות קיץ ולתוכניות שנתיות בישראל לאחר התיכון, חופשות, ומגורים בסביבה אורתודוקסית מודרנית, מעיקה מאוד על התקציב המשפחתי. לקהילה האורתודוקסית המודרנית אין אותו מערך של ארגוני עזרה סוציאלית כמו בקהילה החסידית או ה"ישיבתית". שיעור גבוה יחסית של גברים אורתודוקסים מודרנים מועסקים במקצועות החופשיים ובמשרות ניהוליות, ואינם בעמדה המאפשרת להם לספק עבודה מחברי קהילתם הזקוקים לכך.
על אף שהשילוב של חיים מסורתיים ומודרניים קורץ בברור ליהודים רבים, ההכלאה בין המודרניות לבין האורתודוקסיה עלולה להיות בלתי-יציבה וליצור מתחים ספציפיים. דוגמה אחת לכך היא ההתנגשות בין הסמכות הרבנית לערכי האוטונומיה האישית והשוויון. הרשויות הרבניות האורתודוקסיות המודרניות הדגישו שוב ושוב בשנים האחרונות את חובתו של הציבור לציית בכל ענייני ההלכה היהודית לסמכותם של רבנים הנחשבים לשומרי המסורת האותנטיים. אולם חברים רבים בקהילה האורתודוקסית המודרנית מעוניינים לבחון בעצמם נושאים הקשורים להלכה ולתיאולוגיה היהודית, תוך שימוש בבקיאותם בספרות ההלכתית ובנגישותם למקורות טקסטואליים דיגיטליים ולדיונים מקוונים. עניין זה הוליד דיונים רבים, לעיתים קרובות חריפים, באשר לתפקידן של נשים בחיי הדת. סביר להניח שהנושא האחרון, כמו גם הנכונות לקבל חד-מיניות, ימשיכו לפלג את הקהילה עוד שנים רבות.
שלא כמו הקהילה ה"ישיבתית", שלה מאות ישיבות וכוללים, לקהילה האורתודוקסית המודרנית יש מוסד ראשי אחד להשכלה גבוהה, אשר עד לאחרונה לא היו לו כמעט מתחרים ישירים. מוסד זה הוא ה"ישיבה יוניברסיטי", שמסגרות הליבה שלו הן שתי מכללות, האחת לגברים והאחרת לנשים, וישיבה – הסמינר התיאולוגי ע"ש רבי יצחק אלחנן (RIETS) – שבה לומדים מרבית הסטודנטים הגברים לתואר ראשון, והמציעה לימודים לתארים מתקדמים ולהסמכה לרבנות. בעשורים האחרונים עברה ישיבת RIETS מהפך שהעניק לה אופי "ישיבתי" יותר מאשר אורתודוקסי מודרני. שינוי זה גרם לניכור מצד אותו חלק מהקהילה הדוגל בהשקפות אורתודוקסיות מודרניות, והוביל להקמתו של בית ספר רבני קטן, אורתודוקסי מודרני מובהק, המתאר את הפילוסופיה שלו כ"אורתודוקסיה פתוחה", ואליו מסונף מוסד חינוכי לנשים המעניק הסמכה מסוג מסוים. הופעתו של בית ספר רבני שני זה של "אורתודוקסיה פתוחה" הולידה ויכוחים לוהטים רבים בקרב הקהילה האורתודוקסית המודרנית בשאלת הגבולות של האמונה האורתודוקסית. דחיפות הוויכוחים גברה בשל תחושת משבר בקהילה, לאחר שמספר ניכר של צעירים נטשו את ההתנהגות לפי הדפוסים האורתודוקסיים.14
