ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
הקטגוריות של זהות דתית ששימשו במחקרים של מכון Pew ושל המגבית היהודית המאוחדת לא כללו קטגוריה נפרדת בעבור הקהילה ה"ספרדית", השמטה שקשה להגן עליה לנוכח גודלה וייחודה של קהילה זו. על-פי המחקר של המגבית היהודית המאוחדת, היהודים ה"ספרדים" מהווים קרוב ל-16 אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בניו יורק רבתי.15 ככלל, החלוקה הגסה של יהודים משויכים מבחינה דתית בקרב הרפורמים, הקונסרבטיבים והאורתודוקסים אינה תקפה לקהילה ה"ספרדית". יש בארה"ב מעט, אם בכלל, בתי כנסת קונסרבטיביים או רפורמיים "ספרדיים". באופן מעשי, בתי כנסת "ספרדיים" ייחשבו לאורתודוקסיים בעיני המתבונן מחוץ לקהילה זו, מאחר שבכולם יש מחיצות (להפרדה בין אזור הגברים לאזור הנשים) והתפילות בהם מתנהלות בנוסח המסורתי, למרות שייתכן שלא כל המתפללים אורתודוקסים באופן שבו הם מקיימים את המצוות. גם חלוקת-המשנה של יהודים אורתודוקסיים לאורתודוקסים מודרניים, חסידים ו"ישיבתיים" אינה תקפה כאן, מאחר שהיא משתייכת למורשת של החברה היהודית האירופית.
מאפיין הזהות העיקרי של יהודים "ספרדים" הוא עיר המוצא או ארץ המוצא של משפחתם. אחת הקהילות ה"ספרדיות" הגדולות ביותר בארה"ב כיום, אם לא הגדולה מכולן, היא הקהילה הסורית, אשר מתחלקת בין יהודים שמוצאם מחאלב לאלה שמוצאם מדמשק. קהילות "ספרדיות" בולטות אחרות הן (לאו דווקא בסדר משמעותי) יוצאי איראן, מרוקו, מצרים, לבנון ותימן. לכל אחת מקהילות אלה נוסח תפילה משלה, נגינות דתיות, ובית כנסת ומנהגים ביתיים משלה, כאשר ישנן מסורות אחדות שההבדלים ביניהן אינם ניכרים מאוד.
הקהילה הסורית ידועה בהצלחותיה בעסקים, והיא אמידה מאוד. המחקר של המגבית היהודית המאוחדת מדווח על שיעורי עוני נמוכים באופן בולט בקרב קהילה זו בניו יורק רבתי, בהשוואה לקהילות יהודיות אחרות באזור.16 הקהילה מלוכדת מאוד. ילדים שנישאו בוחרים לעיתים קרובות להתגורר בקרבת ההורים ולשמור על קשרים קרובים עימם. בשנים האחרונות הופיעו בקהילה הסורית ישיבות חרדיות הדומות בכל המובנים, למעט בנוסח התפילה ובאי-אלו מנהגים הלכתיים, לישיבות אשכנזיות/ליטאיות. עובדה זו מהווה כנראה, בין השאר, עדות לשינוי כוללני יותר, אשר מתרחש בעשורים האחרונים ואשר מיוחס לרוב להשפעתם של הרב עובדיה יוסף ומפלגת ש"ס שהקים ולערכים ולמנהגים הרבים של קהילת הישיבות האשכנזית שאומצו על-ידיהם.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
