ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
בניגוד לקבוצות האורתודוקסיות האחרות שתוארו לעיל, לתנועת חב"ד-לובביץ' יש שליחות ותכלית לחולל תמורה משמעותית בחברה היהודית, ובאמצעותה, בעולם כולו. השליחות והתכלית הן להגיע למספר גדול ככל שניתן של יהודים, בכל רחבי העולם, לקרב אותם לאלוהים ולשמירת המצוות. הפילוסופיה הדתית מאחורי תנועה זו מתבססת על משנת החסידות, ובעיקר זו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ' השביעי, שנפטר בשנת 1994, אחרי שעמד בראש התנועה במשך 43 שנים. העקרונות הראשיים בפילוסופיה זו הם האמונות הבאות: סגולותיה הייחודיות והנעלות של הנפש היהודית וכמיהתה להתאחד עם המקור האלוהי שלה, המשמעות הקוסמית של כל מצווה שיהודי ממלא, והיותה של תקופה זו בבחינת הקדמה לביאת המשיח, שהגעתו תלויה בחזרה בתשובה של העם היהודי ובשמירת המצוות. האתוס של אהבת ישראל עולה מתוך עקרונות אלה ומניע את ההתפשטות התמידית של קבוצה זו. (לדיון נוסף בתיאולוגיה של חב"ד, ראו את ההערכה של המכון למדיניות העם היהודי לשנים 2014-2015, עמ' 151-152).
חב"ד מגיעה לקהל רחב בעזרת מגוון תוכניות. המרכזים שהקימה בכל רחבי העולם מוכרים ביותר, כאשר כל מרכז כזה מנוהל על-ידי זוג מתנועת חב"ד-לובביץ' שנקראים "שליחים". כיום ישנם 4,400 זוגות שליחים המוצבים ב-88 ארצות, כאשר 1,700 מהזוגות הללו מוצבים בארה"ב.17 מנהלים אזוריים של התנועה מפקחים במידת מה על המרכזים באזורם, אולם לשליחים ניתנת יד חופשית לנהל את המרכזים בהתאם לסגנונם האישי וכראות עיניהם. משרדי חב"ד הראשיים ב- Crown Heights שבברוקלין מעניקים לשליחים תמיכה כספית מסוימת, וכן כוח אדם נוסף וכמות אדירה של חומרי לימוד. בנוסף למרכזי חב"ד בערים ובעיירות שונות, קיימים גם מרכזים רבים בקמפוסים של אוניברסיטאות בכל רחבי המדינה. לדברי מנהלן במטה של חב"ד בברוקלין, התקציב העולמי השנתי של חב"ד הוא 1.5 מיליארד דולר.
מרכזי חב"ד מכינים מגוון תוכניות ושירותים, אשר עשויים לכלול תפילות בבית הכנסת, מקוואות, חינוך טרום-חובה ואף בית ספר יומי, חינוך למבוגרים, ביקורים אצל יהודים בבתי חולים ובבתי כלא ושירותי הסעדה כשרה. השליחים מזמינים דרך קבע אורחים לביתם לסעודת שבת או חג, ומשתדלים מאוד לפגוש באופן אישי יהודים רבים ככל שניתן באזור שלהן ולכונן קשרים איתם. תוכניות אחרות של חב"ד כוללות "מבצעים", בדרך כלל בעזרת בחורי ישיבה צעירים במרכזים עירוניים, שבהם בחורי הישיבה עוצרים אנשים ברחוב ושואלים אותם האם הם יהודים. אם התשובה חיובית, הם מנסים לשכנע אותם לקיים מצווה כלשהי, כגון הנחת תפילין, נענוע לולב בסוכות או הדלקת נרות שבת.
כפי שצוין בדיון אודות חב"ד בהערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי לשנים 2014-2015, חב"ד שונה מהקבוצות האורתודוקסיות האחרות בכך שהיא אינה דורשת מחויבות בנוסח הכול-או-לא-כלום, ומקדמת בברכה כל יהודי, תהא מידת שמירת המצוות שלו אשר תהא. יהודים רבים משמרים את השתייכותם לבתי כנסת רפורמיים או קונסרבטיביים או לקהילות אורתודוקסיות אחרות, ועם זאת, מתפללים במרכזי חב"ד או משתתפים בתוכניות של חב"ד. אנשים כאלה לא יזדהו כחב"דניקים בסקרי אוכלוסייה, למרות שהקשר שלהם לחב"ד מהווה חלק חשוב מהזהות היהודית הכוללת שלהם. ההערכה לשנים 2014-2015 מסבירה גם כיצד חב"ד מתאימה מאוד לאוריינטציה הדתית של "הצרכן האינדיבידואליסט", הרווחת בחברה האמריקנית כיום, ואשר לפיה ניתנת העדפה לחוויות רוחניות יחידות ואקלקטיות על-פני מחויבות כוללנית ובלבדית למגמה דתית מסוימת.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
