ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
בעשור האחרון, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, התעצמה בקרב יהודי צרפת ההתעניינות בעלייה. ממשלת ישראל, שזיהתה מגמה זו, אישרה ארבע החלטות ממשלה בנדון: החלטות 1736 ו-1737 (22/06/2014); החלטה 2225 (23/11/2015); והחלטה 2446 (15/02/2015). זו האחרונה לוותה בתוספת תקציב של כ-180 מיליון ש"ח לעידוד העלייה מצרפת, בלגיה ואוקראינה.2 התערבות הממשלה כללה ארבעה צעדים משלימים: (1) עידוד עלייה; (2) הקמת ועדה להסרת החסמים הבירוקרטיים, לרבות חסמים בתחום מקצועות הרישוי והרישום; (3) שיפור תהליך הקליטה; (4) והקמת גוף עצמאי (חל"ץ) לתכלול המאמצים.
יישום ההחלטות הביא לגידול משמעותי במספר העולים, מ-3,297 בשנת 2013 ל-7,835 בשנת 2015. גידול זה התאפשר, בין היתר, בזכות שיתוף פעולה פורה בין משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית לישראל וההסתדרות הציונית העולמית, תוך כדי תיאום עם גורמים ממשלתיים נוספים. אולם מגמת הגידול היתה קצרת-טווח, ולמרות המאמצים וההשקעה של הממשלה והגופים הישראלים, בשנת 2016 נרשמה האטה במספר העולים מצרפת (3,452 עולים בשמונה החודשים הראשונים של שנת 2016 בהשוואה ל-5,930 בתקופה המקבילה אשתקד). אם המגמה המסתמנת תימשך, תירשם ירידה של 40% במספר העולים מצרפת בהשוואה לשנה הקודמת.
הסיבות להאטה עדיין אינן ברורות במלואן, אבל בשיח הציבורי הועלו מספר השערות: (1) התחייבותו של ראש ממשלת צרפת להגן על הקהילה והמאמצים שהושקעו למיגור האנטישמיות; (2) הפסקת ההידרדרות ושיפור במצב הכלכלי והביטחוני בצרפת; (3) דלדול מאגרי העלייה האידאולוגית (דהיינו, האוכלוסיה המחוייבת יותר לרעיון הציוני כבר עלתה); (4) התגברות הטרור והרעה בתחושת הביטחון האישי בישראל.
שיחות עם מועמדים לעלייה ועם שליחים הפועלים בקרבם, מציפות גורם מכריע נוסף במגמת ההאטה, והוא תחושות האכזבה מפעולות מנגנון הקליטה בישראל. יהודי צרפת אשר שוקלים את האפשרות לעלות חוששים שגורלם יהיה דומה לזה של חלק מקרוביהם, ושהם יתקשו לעסוק במקצועות שרכשו או להתפרנס ברמה דומה לזו שאליה הורגלו. כתוצאה מכך, חלקם מעדיפים לעכב את עלייתם, ולעיתים אף להגר לארץ אחרת.
בחינה מעמיקה של הנושא מעלה שעם סוף תקופת הקליטה הראשונית בישראל והפסקת התמיכות והליווי, רבים מהעולים החדשים חשים כי הידע שלהם בשפה העברית לוקה בחסר, שהשתלבותם בשוק העבודה הישראלי, בעיקר במקצועות שאותם רכשו כבר בצרפת, נחסמה, ושילדיהם מתקשים להשתלב בבתי הספר. תחושות האכזבה מתבטאות בכך שלראשונה בתולדות העלייה מצרפת, החלו העולים להתארגן תחת ארגון גג בשם "קעליטה", ארגון שמטרתו להעלות לתודעה הציבורית בישראל את הקשיים והחסמים שמולם הם נתקלים כעולים ולהצביע על תחומים בהם קיים צורך אקוטי בהתערבות ממשלתית.3
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
