ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
מתוך אוסף המאמצים שעוגנו בהחלטות הממשלה, חלק מהתהליכים בוצעו בהצלחה רבה, חלק באופן חלקי בלבד, וחלק לא בוצעו כלל. בהנחייתו ובמימונו של משרד העלייה והקליטה פעלו הגורמים הרלוונטיים לשיפור מנגנוני העלייה: הגברת החשיפה לישראל, בעיקר בתוכניות "תגלית" ו"מסע" (מ-103 משתתפים מצרפת בתכנית "תגלית" בשנת 2013 ל-2,100 בשנת 2015 – בזכות המאמץ של משרד התפוצות; מ-1,200 משתתפים בסיור גישוש "BBB" לעלייה של תלמידי י"ב ל-1,500. פעילות תכניות "מסע" הורחבה מכ-1,000 בשנת 2013 לכ-1,400 צעירים בשנת 2015 (שמתוכם כ-80% החליטו לשנות את מעמדם מתיירים לעולים בסוף התכנית); עידוד עלייה (שיווק אינטנסיבי, ערבי מידע וירידים). פעולות אלה בוצעו בהצלחה רבה ותופעת צוואר הבקבוק, שנוצרה בעקבות שילוש מספר המועמדים לעלייה, טופלה בצורת משביעת רצון.
שלב ההכנה לעלייה לארץ בארץ המוצא, אשר כמעט ולא היה רלוונטי עבור גלי העלייה מארצות מצוקה, דורש תשומת לב מיוחדת לעלייה מארצות רווחה כדוגמת מערב-אירופה וארה"ב. גם כאן משקיעה מדינת ישראל מאמצים משמעותיים: 25 כיתות אולפן חדשות ללימוד השפה העברית כבר נפתחו, וכ-75 נוספות צפויות להיפתח בהמשך; נעשים מאמצים מרוכזים להנגיש מידע אמין בענייני רישוי מקצועות בשפה הצרפתית (נפתחה האפשרות להגיש את המסמכים לוועדת רישוי המקצועות עוד לפני העלייה בפועל), והושקו מספר קורסי הכנה לבחינות רישוי בצרפת; בנוסף, שתי יועצות תעסוקתיות ונציג "מיטב", המספק מידע למחויבי הגיוס לצה"ל, הוצבו בצרפת.
בתחום הכרת התארים הושגו מספר הצלחות משמעותיות: התארים הצרפתיים בתחומי הנדסות, וחלק מהתארים במקצועות הפארא-רפואיים קיבלו הכרה אוטומטית. ב-26 במרס 2016 הועבר בכנסת חוק הפוטר ממבחן הרישוי מחזיקי תארים ברפואת שיניים מארצות מערביות.
בתחום הקליטה, תוגבר מספר ה"פרויקטורים" המועסקים ע"י הרשויות המקומיות (מ-7 מלווי משפחות, בשנת 2013, ל-17 בשנת 2016) פרויקטורים אלו מסייעים למשפחות בקליטתן הראשונית. אין לנו פירוט עבור עולי צרפת בנפרד, אולם עבור כלל העולים מאוקראינה, צרפת ובלגיה, הושקו מאמצים ראשוניים שהוכחו כיעילים בתחום ההנגשה לתעסוקה. הבולטים שבהם: שני קורסי רישוי בהם השתתפו כ-30 איש; יריד תעסוקה בו לקחו חלק כ-700 משפחות; למעלה מ-1,000 איש זכו בליווי וייעוץ עסקי; הוכנו כ-50 מודלים עסקיים ותכניות עסקיות לעולים המחזיקים עסק במדינת המוצא; בוצעו 131 בדיקות כדאיות כלכלית לעסקי עולים פוטנציאליים; בוצעו יותר מ-50 כנסים וסדנאות יזָמוּת בארץ ובחו"ל, חולקו כ-700 שובָרי זיכוי לרכישת הכשרה מקצועית וכ-400 שוברים ללימוד השפה העברית. חשוב לציין שבשנת 2014, שבה היוו העולים מצרפת כ-24% מכלל העולים, חולקו 1071 שוברים לתעסוקה לכלל העולים, אך רק 98 מהם, כלומר 9.1% הוקצו לעולים מצרפת.
בתחום החינוך, הרווחה והחברה, במימון משרד העלייה והקליטה (כ-20 מיליון ש"ח), הקציב משרד החינוך שש שעות שבועיות לליווי חינוכי לתלמידים עולים בשנתם הראשונה, והתחיל להציב מגשרים דוברי צרפתית כדי לשפר את התקשורת בין המורים ובין הורי התלמידים שאינם יודעים עברית. בירושלים ובאשדוד הוקמו מרכזי למידה לתלמידים עולים. מטבע הדברים, ילדי המשפחות המתגוררות מחוץ לריכוזי עולים מקבלים שירות דל יותר.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
