לאחר מספר שנים בהם גדל מספר העולים מצרפת, מסתמנת שנת 2016 כשנה של ירידה משמעותית, למרות הצהרתם של כ-40% מיהודי צרפת כי הם שוקלים לעלות ארצה (זאת על פי סקרי מכוני מחקר צרפתיים שנערכו באמצע 2015).
החסמים המרכזיים הגורמים לעולים הפוטנציאליים לשקול מחדש את הרעיון לעלות לישראל נוגעים לנושאים של תעסוקה, חינוך הילדים ודיור. מסמך זה מציע דרכים להתגבר על שלושת החסמים הללו, ולהקל על קליטתם בישראל. חסם התעסוקה יכול להצטמצם על ידי מאמץ ממוקד להכוונה תעסוקתית והכרה בתארים עוד בארץ המוצא, במקביל להקמת תכניות הכשרה והשמה המיועדות לעולים מצרפת לאחר הגעתם לישראל. הואיל ומדובר בעלייה איכותית (כמחצית מהעולים מצרפת הינם בעלי השכלה גבוהה ומחציתם צעירים מתחת לגיל 34), אין ספק שהשקעה זו הינה מניבה וכדאית למשק הישראלי.
אם בשנים האחרונות התמקדה הממשלה בהצלחה בשיפור הניהול האדמיניסטרטיבי של העלייה, והדבר הוביל לעליית כעשרים אלף נפש בשלוש השנים האחרונות, הרי מימוש רצון העלייה של רבבות היהודים הנוספים ידרוש יוזמה ומאמצים ממוּקָדֵי תעסוקה בצרפת ובישראל.
אם ישראל תהיה ערוכה לספק שירותים אלה, אפשר יהיה לקדם, בפעם הראשונה בתולדות הציונות, גל עלייה גדול של אוכלוסייה איכותית ממדינת רווחה. זו תהיה פריצת דרך היסטורית, שתיצור הזדמנות לתרגל מנגנונים שאולי יאפשרו בעתיד עלייה של אוכלוסיות חזקות נוספות מהמערב. המאמץ הממשלתי הנדרש צריך להיות תואם לגודל האתגר.