ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, רמי דניאל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, עינת וילף, סוזנה כהן-וייס, סיימון לוקסמברג, דוד לנדס,
דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
למרות השמדתן הכמעט מוחלטת במהלך מלחמת העולם השנייה, הקהילות היהודיות באוסטריה – ובייחוד זו שבווינה אשר כוללת 98 אחוזים מיהדות אוסטריה – חידשו את עוצמתן הדתית התרבותית והכלכלית באופן שקשה היה להעלותו על הדעת ב-1945. קהילות אלה עברו ממצב של Liquidationsgemeinden (קהילות מועמדות לחיסול– על-ידי חבריהן) חסרות עתיד, שחבריהן אף ניסו להסתיר את יהדותם משכניהם הלא-יהודים, לקהילות משגשגות מבחינה דתית, תרבותית וכלכלית, אשר פועלות בביטחון עצמי ובגלוי בזירה הפוליטית והתרבותית, מעוגנות היטב בחברה הסובבת אותן ומעורבות באופן פעיל בנושאים הקשורים ליהדות אירופה וליהדות העולם. (לדוגמה – הנשיא לשעבר של הקהילה היהודית בווינה, אריאל מוזיקנט, שימש במשך שנים רבות סגן-נשיא של הקונגרס היהודי העולמי. "כשרות אירופה" (KE), "איחוד המוהלים באירופה" יושבים בווינה. והרב שלמה הופמייסטר מווינה הוא גם הנשיא של איחוד המוהלים באירופה).
עד לשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 התייחסו מרבית יהודי אוסטריה, למעט מנהיגי הקהילות, לעובדה שהם מתגוררים בארץ זו כאל "תקלה בגין המלחמה", אשר הותירה אותם, חרף רצונם, ב"ארצם של מחוללי הפשעים". למרות שנשארו בארץ זו מסיבות אישיות שונות, הם תמיד התכוונו לעזוב (במרבית המקרים למדינת ישראל), ומעולם לא החליטו באופן מודע להתמקם במדינה דרך קבע.במקום זה, הם ראו עצמם כ"יושבים על המזוודות". אולם במהלך העשור שלאחר מכן, הם נפתחו כלפי החברה הלא-יהודית סביבם ופיתחו "תחושת השתייכות לסביבה", אשר אִפשרה להם להציג עצמם בגאווה כיהודים, להפוך לחלק בלתי נפרד מהחברה המקומית – מבלי להתבולל בה – ולהאמין שיש להם עתיד בה.
יתר על כן, למרות שהקהילה היהודית בווינה קטנה יחסית (כ-8,000 חברים רשומים), היא פועלת מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 באופן נמרץ להרחבת התשתית היהודית. כיום עומדים לרשותה תשתית יהודית נרחבת ומתפתחת באופן תמידי – החל בנושא המזון וכלה בלימוד ובתפילה – וחיים יהודיים תוססים וגלויים לעין. היקפה של תשתית זו אף עולה על זו של קהילות גדולות בהרבה בארצות אחרות. בניגוד לקהילות רבות באירופה, קהילת וינה הגיעה לרמה גבוהה של אחדות קהילתית.
סקירה זו תתווה את התחדשותם של חיי הקהילה היהודיים באוסטריה אחרי 1945 ותבהיר כיצד התפתחויות אלו התרחשו ואלו גורמים עיצבו את השתקמותה של קהילה זו.
המכון פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
קמפוס גבעת רם, ירושלים, ת.ד: 39156
