האוריינטציה הדתית בקרב הקהילה התחזקה מדור לדור, ומאז הבחירות לקהילה בשנת 1981, מגמה זו משתקפת גם בהנהגה הקהילתית. עובדה זו, לצד תחושה גוברת של התמקמות באוסטריה, הובילו להתרחבות בולטת של התשתיות הקהילתיות ולחיים יהודיים תוססים יותר. החל משנות ה-80 נפתחו מוסדות חינוכיים לקהילה הכללית הלא חרדית.
מאז, בהתאם לאוריינטציה האורתודוקסית של יהדות וינה, לפלורליזם התרבותי ולעניין ההולך וגובר ביהדות, כוללות כיום התשתיות היהודיות בווינה 18 בתי כנסת וחדרי תפילה, 5 בתי ספר יסודיים ותיכוניים, תלמוד תורה, ישיבת וינה, בית ספר יהודי למינהל עסקים (בית הספר למינהל עסקים ע"ש לאודר הוא האוניברסיטה היהודית הראשונה והיחידה ביבשת אירופה), מרכז יהודי להכשרה מקצועית, אקדמיה יהודית להכשרת מורים, ומוסדות חינוכיים נוספים, מרכז יהודי לאמנויות ולמוסיקה, מרכז קהילתי, "המרכז הספרדי", שני מקוואות, מרכז "עזרא" לסיוע נפשי-חברתי, בית גיל הזהב, 11 מסעדות, 10 מרכולים ומאפיות, 4 קצביות, 5 ועדי כשרות, ו"עירוב תחומין".
לצד הקמה של תשתיות יהודיות, החלה הקהילה היהודית של וינה גם להיפתח כלפי האוכלוסייה האוסטרית. היא מעניקה משקל רב יותר להסברה בקרב האוכלוסייה האוסטרית בנושא היהדות, להצגת החיים היהודיים בווינה ולהדגשת תפקידה של הקהילה היהודית של וינה בחיי התרבות האוסטריים. הקהילה הקימה את המכון היהודי לחינוך מבוגרים (1989), אשר פונה בעיקר לקהל הלא-יהודי.