הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2017

02/09/2017

הערכה שנתית 2017
5777

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, מתיו גרסון, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, יוסי חן, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר,
גתית פז-לוי, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X (Twitter)
שיתוף ב-Whatsapp

הערכה שנתית 2017

  1. האהדה כלפי ישראל החוצה מפלגות בארה"ב היא נכס מדיני ואסטרטגי ראשון במעלה לישראל. על מנת לשמור עליה, נוכח מגמות הקיטוב הפנים-אמריקניות, מומלץ לישראל להבחין בין הצורך לפתח מערכת קשרי עבודה טובה ואמינה עם ממשלו של הנשיא טראמפ לבין יצירת רושם של הזדהות אידיאולוגית עם ממשל זה. על ממשלת ישראל לשמור על יחסים הדוקים עם שתי המפלגות הגדולות, ובמקביל לעשות מאמץ לטיפוח קשרים עם מרכיבים ליברליים ובהם מיעוטים וצעירים בחברה הכללית ובקהילה היהודית, גם אם הם נוטים להפגין כלפיה יחס ביקורתי.
  2. על ממשלת ישראל לשקול את השלכות החלטותיה על היהודים בתפוצות ולהביא בחשבון את רגשותיהם גם כאשר היא פועלת לקדם אינטרסים מדיניים מובהקים. המלצה זו מתייחסת בין היתר לקידום קשרים עם ממשלות ימניות זרות שאינן נאבקות בגורמים אנטישמיים, או אף מעודדות גורמים אלה, תוך שהן מבחינות בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.
  3. ראשית כהונתו של הנשיא טראמפ סיפקה עדויות סותרות לגבי נחישותו לשמש מנהיג מוביל בזירה הבינ”ל. על ישראל לעודד את הקולות הדוגלים בכך שארה”ב תוסיף ותמלא תפקיד מוביל בהנהגת העולם (בדגש על אירן, סורהו המו”מ הישראלי-פלסטיני). בדלנות אמריקנית וזניחת המנהיגות העולמית בכלל ובמזה”ת בפרט תזיק לישראל, תעודד גורמים שאינם אוהדים לתפוס את מקומה של ארה”ב בהובלת התהליך המדיני, ואף עלולה לשחוק בדימוי העוצמה ובהרתעה של ישראל.
  4. שאריות המשק המוגן בישראל מצמיח חוסר יעילות, עולות לצרכנים ביוקר וחוסמות צמיחה כלכלית. יחד עם זאת, ההמשך של הגנה למגזרים של המשק הוא גם תוצאה של הרצון לשמור על תעסוקה מלאה, מטרה ראויה כשלעצמה. יתכן שישראל, הנמצאת בעיצומה של מעבר לקראת מדיניות של שוק חופשי, כאשר בו זמנית היא שומרת על היבטים של המבנה הקודם של קבלת החלטות ריכוזית , ממוצבת בצורה ייחודית על מנת להראות כיצד זה אפשרי לקיים שינוי לקראת משק מודרני יותר יחד עם שמירת העוגן של יציבות חברתית. יתכן שהאופי השונה של שתי המערכות יהפוך להיות מקור של עוצמה. על הממשלה להתמקד בבניית הון אנושי. כאמצעי מרכזי לקדם את המעבר. המלצה זו חלה על כל הרמות של חינוך פורמאלי, אבל יש לקדם אותו בכל האתרים של מעורבות ממשלתית כאסטרטגיה עם הסיכוי הרב ביותר לקיים פיתוח מתמשכת תוך כדי הבטחת חלוקה שוויונית של הזדמנויות לכל בלי להזדקק להגנה המכבידה על המשק.
  5. ירושלים היא נקודת חיבור מרכזית של העם היהודי לישראל. על מדינת ישראל למצוא דרך לשתף את יהודי התפוצות – שרבים מהם חוששים שירושלים מתפתחת “בכיוונים לא נכונים” – בעיצוב עתידה של העיר כך שהחיבור העוצמתי יימשך.
  6. על חברי התנועות הקוסרבטיביות והרפורמיות להגביר את הפילנתרופיה שלהם בישראל עם המטרה של להגדיל את הנוכחות של תנועות אלו בישראל. יש להשקיע את הסכומים הנוספים בפעילויות של קירוב ובהקמת תשתיות – כולל הרחבת מערכת בתי הכנסת ומרכזי הקהילה, השקעה בבתי-ספר וגני ילדים באיכות גבוהה (שתנועות אלה כבר מפעילות בהצלחה גדולה), יציאה למחנות קיץ ועוד. יש להניח שהנוכחות המוגברת של מתקנים ותוכניות אלו יגביר את התמיכה בין האוכלוסייה ב”רמת השטח” בישראל וגם כנראה את התמיכה הפוליטית.
  7. בשנים האחרונות משתנה הדמוגרפיה היהודית בצפון אמריקה כאשר משקל האוכלוסייה החרדית הולך וגובר. על נשיא מדינת ישראל, ראש הממשלה והכסת לעשות כמיטב יכולתם לעודד את מנהיגיהם של מגזרים אלה להגביר את השתתפותם בפעילות המאורגנת של כלל הקהילה, ומאידך גיסא – לקרוא לארגונים היהודיים בצפון אמריקה לפעול להגברת ההשתלבות והפעילות הממוסדת של האורתודוכסים והחרדים בארגונים אלה, ובמיוחד בהנהגותיהם.
  8. התגברות החשש בקרב ציבורים רחבים בארה”ב משחיקה במחויבותה של ישראל לערכים ליברלים (שוויון בפני החוק, חירות, צדק, מוסר, דמוקרטיה, פלורליזם דתי, זכויות אדם, יחס למיעוטים ושלילת גזענות) צריכה לעמוד מול עיניהם של מקבלי ההחלטות, משום שערכים אלה מהווים מרכיב מרכזי ביחסים המיוחדים שבין ישראל ובין ארה”ב.
הקודםהבא