הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2017

הערכה שנתית 2017
5777

ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר

משתתפים:
חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, מתיו גרסון, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, יוסי חן, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר,
גתית פז-לוי, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי

עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן

הערכה שנתית 2017

האתגרים האסטרטגיים שבפניהם ניצבת ישראל לא הוסרו בשנה שחלפה. המזרח התיכון מוסיף לגעוש. קורסות בו אבני בסיס של הַסֵּדֶר האזורי הישן, כאשר באופק לא מסתמן עדיין סדר אזורי חדש שבכוחו להבטיח יציבות. גם הזירה הבינלאומית, הרלוונטית למזה"ת ולחוסנה האסטרטגי של ישראל, עוברת זעזועים משמעותיים ורחוקה מלהקרין יציבות. ישראל ניצבת בפני תמונה גיאופוליטית עתירה ב"חלקים נעים", המשפיעים הדדית אלה על אלה, ובאופן זה יוצרים מגוון רחב של תרחישים שכול אחד מהם טומן בחובו אתגרים שונים, לעיתים סותרים, עבור ישראל. שחקן משמעותי שהתווסף למשוואה הגיאופוליטית הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המגמות שהוליכו לבחירתו משמעותיות בפני עצמן, אך אישיותו של הנשיא החדש והקושי לצפות את מהלכיו מוסיפים ממד ייחודי של חוסר וודאות לזירה הבינ"ל בכלל ולזירות הרלוונטיות לחוסנה של ישראל בפרט. ההכרעות המתקבלות בירושלים, ובכללן כמובן גם החלטות שלא להכריע, יכולות להשפיע רק על חלק מוגבל מן התמונה האסטרטגית הכוללת, אך גם החלטות אלה עשויות להיות הרות גורל מבחינתם של ישראל ושל העם היהודי בכלל.

להלן רשימת ההתפתחויות המרכזיות שהתרחשו בשנה החולפת ואשר עומדות ברקע לדילמות ולאתגרים האסטרטגיים העיקריים שבפני ישראל:

 

 

  • השלכות בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב על הזירה הבינ"ל בכלל והמזה"ת בפרט.
  • האפשרות לטפח ולמנף יחסי ישראל עם ממשל אמריקני אוהד לצד האיומים המתעוררים על חוסנו של משולש היחסים ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.
  • המציאות האסטרטגית הנוצרת בעקבות הסכם הגרעין שהושג עם איראן, ושהוגדר על ידי ראש ממשלת ישראל נתניהו כ"טעות בקנה מידה היסטורי".
  • השלכות המהלכים להגיע להסדרים בסוריה והאופן בו הם ישקפו את מעמדם של איראן, חיזבאללה, רוסיה, ארה"ב, תורכיה ואחרים.
  • האפשרויות הפתוחות לישראל לקדם יחסיה עם המדינות הסוניות המתונות באזור, המגלות עתה יתר פתיחות כלפי ישראל נוכח האיומים מצד איראן וגורמי הטרור הקיצונים.
  • הסכנה להידרדרות ביטחונית – בחזית הצפונית (חיזבאללה ואולי אף כוחות איראניים ברמת הגולן ובלבנון), ובחזית הדרומית (חמאס וגורמי הטרור בסיני).
  • סכנת החרפת האלימות ביו"ש, הן כתוצאה מהתלקחויות שרקען דתי (הר הבית), והן נוכח הימשכותה של "אינתיפאדת הבודדים".
  • מהלכיו של ממשל טראמפ לבחון התנעתו מחדש של מו"מ ישראלי-פלסטיני.
  • הניסיונות לפגוע בישראל באמצעות מהלכי חרם ודה-לגיטימציה.
  • האפשרויות הנפתחות לישראל לטפח קשריה עם מעצמות כסין והודו לצד הפוטנציאל לפריצת דרך ביחסים עם אפריקה.

 

אתגרים אלה צומחים במספר מעגלים אסטרטגיים המקיימים ביניהם אינטראקציה הדדית: א. המערכת הבינ"ל ומעמדה של ארה"ב בזירה הגלובלית בכלל ובמזה"ת בפרט, ב. יחסי ישראל – ארה"ב ועוצמתו של המשולש: ירושלים-וושינגטון-יהדות אמריקה,  ג. האיומים וההזדמנויות שהמכלול האזורי מציב בפניה של ישראל,  ד. המכלול הפלסטיני. למעגלים אלה נודעת השפעה יתרה על חוסנה האסטרטגי של ישראל, והדיון שלהלן יתמקד בהם.

הקודםהבא