ירושלים והעם היהודי – אחדות ומחלוקת
ב-2017 מלאו 50 שנה לאיחודה מחדש של ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים. חלף גם עשור מאז הדו"ח המקיף האחרון של המכון למדיניות העם היהודי בנושא ירושלים. לאור זאת הקדיש השנה המכון את הדיאלוג השנתי ישראל-תפוצות לבחינת מעמדה של ירושלים.
ירושלים, כמובן, היא עיר קדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. עם זאת, בדיאלוג התייחס המכון, באופן טבעי, למהות הקשר של יהודים לירושלים, ולחזונם לגבי עתיד העיר.
מסמך המדיניות של המכון למדיניות העם היהודי משנת 2007 – תוכנית אסטרטגית לחיזוק ירושלים כבירתו הציביליזציונית של העם היהודי – טען כי יש צורך דחוף בסגירת הפער בין החזונות, התפיסות והאידיאלים שיש לאנשים בנושא ירושלים לבין המציאות הקיימת בפועל בעיר. עשר שנים לאחר מכן עדיין עומדים בעינם כמה ממרכיביו של טיעון זה.
בדו"ח הביניים הקצר שלפניכם (דו״ח הביניים מוצג במלואו כאן), המוצג קרוב ליום ירושלים ה-50 – אנו מבליטים כמה מן הממצאים מן הדיאלוג שניהלנו עם עשרות קבוצות ב-19 קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם. זוהי השנה הרביעית של הדיאלוג ישראל-תפוצות שמקיים המכון למדיניות העם היהודי, והדו"ח המקיף על ירושלים והעם היהודי שיפורסם על סמך הדיאלוג יצטרף לשלושה דו"חות קודמים: על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; על ערכים יהודיים והשימוש בכוח במהלך עימות מזוין; ועל המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה. בדיאלוגים אלה ערך המכון מפגשים בעשרות קהילות יהודיות ברחבי העולם. השנה, 2017, מפגש הפתיחה כלל את החברים הרבים במשלחת לישראל מטעם ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים בצפון אמריקה. המפגשים כללו העברת שאלון ודיון על פי סדר שנקבע מראש והזהה בכל הקהילות. עוד נכללים בדו"ח זה ממצאים מסקר שערך המכון למדיניות העם היהודי על עמדותיהם של תושבי ישראל ביחס לירושלים.
חלק משאלותינו בדיאלוג היו ספציפיות: האם חיוני שבירושלים יהיה רוב יהודי ברור? עד כמה חשוב שישרור גיוון יהודי בעיר? האם הציבור היהודי יתמוך בחלוקתה של ירושלים בתמורה לשלום עם הפלסטינים? מה התפקיד שצריכים למלא יהודי התפוצות בעיצוב עתידה של ירושלים?
מטרתנו היתה להבין טוב יותר את הנושאים הבאים:
- כיצד מנהיגים יהודיים, ויהודים המחוברים לקהילות, מבינים את מצבה הנוכחי של ירושלים – בתחום התרבותי, הדמוגרפי והפוליטי? האם הם רואים אותה כעיר משגשגת או כעיר השרויה בבעיה? האם בראותם את התפתחותה הם חשים גאווה, או חרדה?
- עד כמה חשובה ירושלים ליהודים אלה – במיוחד יהודים שאינם מתגוררים בירושלים, ועוד יותר מכך, אלה שאינם חיים בישראל (מבקרים ותיירים לרוב רואים רק חלק קטן מירושלים, ולא תמיד הם מכירים את מורכבותה המלאה של העיר) – ועד כמה הם חשים עניין ביחס לעתידה של העיר?
- מהו החזון של יהודים ביחס לירושלים, ומה הן המדינויוּת וסדרי העדיפות שהם יתמכו בהם לצורך הגשמתו של חזון זה?
הכותרות המרכזיות של דו״ח הביניים הן:
- ירושלים היא מקום בעל חשיבות מכרעת עבור יהודים בעולם המרגישים קשורים לעם היהודי, והיא מוקד עיקרי של קשר בין יהדות העולם לבין ישראל.
- משתתפי הדיאלוג מהתפוצות, כמו גם רוב הישראלים, מרגישים כי ירושלים "איננה מתפתחת בכיוון הנכון".
- יהודים בעולם מרגישים ״בבית״ כאשר הם מבקרים בירושלים.
משתתפי הדיאלוג – מנהיגים יהודיים, ויהודים בעלי זיקה חזקה לקהילה היהודית – סבורים כי יש להתחשב בעמדותיהם בעיצוב העתיד המדיני והתרבותי של ירושלים.
- רוב קטן מתוכם מסכימים כי "אסור שירושלים תחולק אי-פעם".
- רוב משמעותי רוצה שירושלים תהיה עיר שיש בה ״רוב יהודי ברור” ".רובם סבורים כי "הר הבית חייב להישאר תחת ריבונות ישראל".
- עם זאת, באמירה העשויה להיתפס כסותרת, רוב המשתתפים מסכימים גם כי במצב של הסכם שלום, על ישראל להיות מוכנה לפשרה לגבי מעמד ירושלים כעיר מאוחדת תחת ריבונות ישראלית".
- רוב משתתפי הדיאלוג מאמינים כי "על כל המדינות להעביר את שגרירויותיהן לירושלים".