ראש פרויקט
ד"ר שלמה פישר
משתתפים:
אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, יהודית בוקסר ליברנט, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי, אדר שיבר
עורכים:
רמי טל
בארי גלטמן
לא התחוללו שינויים משמעותיים בין 2017 ל-2018.
הגורמים החיוביים והשליליים של אשתקד נותרו בעינם. הצבת המחט של שעון המשאבים החומריים קרוב מאוד ל"מתקדם" תואמת את הנסיבות הנוכחיות.
באשר לישראל, ברור שעלינו לעדכן את רשימת הגורמים שיש לעקוב אחריהם:
לפי דיווחי ה-OECD לשנת 2018:
ה- Economist Intelligence Unitמנבאת ששיעור הצמיחה ארוך-הטווח יהיה בממוצע 3.5% לשנה בין השנים 2018-2019 ו-2.1% לנפש, שיעור זה ישמור את ממוצע ההכנסות קרוב לזה שבמדינות עשירות ומפותחות.
"המשק הישראלי ממשיך להציג ביצועים מאקרו-כלכליים ופיסקאליים מצוינים. שיעור הצמיחה חזק, שיעור האבטלה נמוך ואף נמצא בירידה. שערי הריבית נמוכים, המחירים יציבים, המדיניות הפיננסית שקולה, והחוב הציבורי נמוך באופן יחסי ונמצא בירידה. רמת החיים הממוצעת משתפרת, בעיקר הודות לשיעורי תעסוקה גבוהים יותר. המשך מדיניות מאקרו המתירה את הרסן, והמשך ההשקעות המתוכננות במאגרי הגז התת-ימיים יעודדו צמיחה נוספת. על רקע זה, הישראלים נותרו – בממוצע – מרוצים מחייהם יותר מאשר תושבי רוב מדינות העולם האחרות."
באשר לקהילות יהודיות בתפוצות, מוסדות ופעילויות יהודיים מצליחים להחזיק מעמד תוך כדי מעבר למסלולי נתינה חדשים. עלייתן של קרנות שפעילותן מוכוונת ע"י התורמים והגברת המעורבות מצד הנדבנים מובילות ליוזמות חדשות וגורמות לבעיות מסוימות למוסדות ותיקים. עם זאת, ממצאים ראשוניים העולים מהמחקר שערכו חוקרי המכון למדיניות העם היהודי מרמזים כי המוסדות המסייעים לעיצוב ויצירת מאפייני הליבה של הזהות היהודית נמצאים תחת לחץ פחות מכפי ששיערו רבים. מוסדות אלה מתקיימים בעיקר בעזרת מימון שמקורו מתוך הקהילה ומתרומות, ודמי פעילות של החברים בהם. דומה שהם מוצאים אמצעים נאותים, בהיעדר תמיכה פילנתרופית בקנה-מידה גדול.
קהילות יהודיות ממשיכות למלא תפקידי מפתח במשקים המתקדמים ביותר. הם גם ממשיכים במעורבותם הפעילה בהתפתחותה החומרית של ישראל, אשר קדמה להקמת המדינה. אמת הדבר כי היקף הנתינה, אף שהוא ממשיך לגדול, עומד יותר ויותר בצילה של הצמיחה הכלכלית של ישראל עצמה. בשנים האחרונות החלה ישראל לתת סיוע חומרי לקהילות בתפוצות. עם זאת, ניתוח של המכון למדיניות העם היהודי מראה כי חשיבותו של המימון לחינוך, למחקר הבסיסי, לשירותי הבריאות, לשירותים החברתיים והקהילתיים, למוסדות הדת והאומנות בישראל, היא מעל ומעבר לגודלו. לאלמנטים חשובים רבים המחזקים את רווחתם של אזרחי ישראל ייגרם נזק רציני אם ייפסק מקור חשוב זה של סיוע חומרי.
1 OECD (2018), OECD Economic Surveys: Israel 2018, OECD Publishing, Paris, p.10. http://dx.doi.org/10.1787/eco_surveys-isr-2018-en
