הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2018

04/09/2018

ראש פרויקט

ד"ר שלמה פישר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, יהודית בוקסר ליברנט, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

עורכים:

רמי טל
בארי גלטמן

שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X (Twitter)
שיתוף ב-Whatsapp
הערכה שנתית 2018
shutterstock

הערכה שנתית 2018

התחום הגיאופוליטי

  • על ישראל להיערך אסטרטגית למציאות של שחיקה בנכונות ארה"ב להשקיע במזה"ת, להיות נוכחת ולהנהיג את מאמצי הייצוב וההרגעה באזור. מציאות חדשה זו מנוגדת לאינטרס הישראלי ואף עלולה לפגוע בדימוי ההרתעה הישראלי. במקביל על ישראל לפעול כדי לשכנע את וושינגטון – ככול שהדבר אפשרי – שלא לנטוש את מנהיגותה ואת התפקידים שמילאה במזה"ת.
  • לישראל יש עניין לטפח את יחסיה הן עם סין והן עם רוסיה. עליה להמשיך לנווט את דרכה בזהירות לנוכח היריבות הבין-מעצמתית כאשר האינטרס המרכזי הוא לא לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. יש לעודד את יהודי התפוצות לפעול ביבשת אסיה בתחומי התרבות, האמנות, האקדמיה והפעילות האינטלקטואלית, במגמה ליצור "עוצמה רכה" ביבשת זו שחשיבותה וכוחה הולכים ועולים.
  • על ישראל להיות ערה להתפתחות של מציאות שבה ארה"ב תיוואש מהסיכוי לקדם הסדר ישראלי-פלסטיני ותנטוש את הובלת תהליך השלום. מציאות כזו עלולה לאפשר לגורמים בינלאומיים שאינם אוהדים את ישראל לנסות ולמלא את החלל שתותיר ארה"ב ולקדם יוזמות בעייתיות.
  • עוצמתה האסטרטגית ואהדתו של הנשיא המכהן בוושינגטון פותחות לישראל חלון הזדמנות לעשייה מדינית, שתבלום את סכנת הגלישה למציאות של מדינה דו-לאומית המאיימת על זהותה היהודית של ישראל.
  • גישתו נעדרת הסנטימנטים של טראמפ להצגת עמדות מיקוח, תמרון ומו"מ, במקביל לנטייתו למהלכים דרמטיים, עשויה להוביל לצעדים מפתיעים. על רקע זה, ישראל צריכה להיערך לתסריטים אפשריים של מהלכים לא שיגרתים שיינקטו על ידי הנשיא האמריקני. (כדוגמת היוזמה לשיחות עם מנהיגי איראן).

יחסים עם יהדות התפוצות

  • ישראל והארגונים היהודיים ברחבי העולם צריכים להיות ערוכים לאפשרות של פעולות נקם של איראן, אשר מבחינתה, החשבון עם ישראל פתוח.
  • על ישראל והארגונים היהודים המרכזים בארה"ב לפעול לטיפוחו של משולש היחסים: ירושלים-וושינגטון-יהדות אמריקה, המהווה מכפיל כוח מכריע לעוצמת ישראל והעם היהודי. בעוד שבצלע של יחסי ירושלים–וושינגטון נרשמו שיאים של תמיכה ושיתוף פעולה, הרי בצלע של יחסי ירושלים–יהדות אמריקה נתגלעו מתחים משמעותיים. על ממשלת ישראל והארגונים היהודים בארה"ב לפעול לחיזוק תחושת הסולידריות עם ישראל בקרב הציבור היהודי ליברלי (בדגש על הדור הצעיר), הן מתוך דאגה לאחדות העם היהודי, והן מתוך הכרה במשמעויות השחיקה בזיקה לישראל ליכולתה של הקהילה היהודית להשפיע בענייני ישראל.

מומלץ לאמץ גישה פלורליסטית מכילה כדי להרחיב את אוהל האחדות היהודית והמחויבות לישראל.

  • על ישראל לשכלל את ערוצי השיח ומנגנוני התיאום, כך שעמדת יהודי התפוצות תשוקלל ביתר יעילות בתהליכי קבלת ההחלטות המתקיימים בישראל בנושאים הנוגעים לעם היהודי.
  • ישראל והארגונים היהודיים בארה"ב צריכים לחדד את מודעותם למגמה של תסכול גובר בממשל טראמפ מכך שמהלכיו הפרו-ישראליים של הנשיא – בדגש על העברת השגרירות לירושלים – אינם זוכים להערכה מצד ציבורים רחבים ביהדות ארה"ב.
  • על ישראל להקפיד על שמירת האהדה הדו-מפלגתית בארה״ב כלפיה. אתגר זה נעשה מורכב יותר ככל שהשסע הערכי בארה"ב גדל, וככל שהיחס למהלכי מדיניות של ישראל הופך לסלע מחלוקת בין-מפלגתית. (בעוד שהאהדה לישראל בקרב הרפובליקנים במגמת עלייה, בקרב הדמוקרטים היא במגמת ירידה).
  • יש לגייס משאבים לחיזוקם של פרויקטים המטפחים קשרי ישראל-תפוצות (כגון "תגלית" ו"מסע"). לעודד חילופים תרבותיים בין ישראל לבין התפוצות בתחומי האמנות, המוסיקה, המדע והספרות.
  • ישראל צריכה לנהוג זהירות ביחסיה עם מדינות שמפגינות ידידות רבה לישראל אך שליטיהן מתרחקים מנורמות דמוקרטיות ותחת כנפיהם פורחים אלמנטים אנטישמיים. זהירות זו מתבקשת הן מטעם ערכי והן מתוך התחשבות ברגשות היהודים החיים במדינות אלה.

חוק הלאום

  • יש לשלב בתוך חוקי היסוד של מדינת ישראל את ערך השוויון בין כל אזרחי המדינה. אנו ממליצים שבחקיקה יודגש אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל כפי שהוא מופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992).

השתלבות חרדית

  • יש להמשיך את המדיניות הפרגמטית כלפי השתלבות החרדים בחברה הישראלית הכללית, ולאפשר לאותם חרדים המעוניינים בכך השתלבות תוך שמירה על זהותם הייחודית במסגרת הגיוס לצה"ל, השירות לאומי ושוק העבודה.
  • יש לעודד את הקהילה האורתודוכסית והקהילה החרדית, במיוחד בארה"ב, ליטול תפקיד פעיל בחיי הקהילות היהודיות ובקרב החברה האמריקנית הכללית ולהתגייס לשירות הציבורי ולעשייה הפוליטית ברמה הארצית.

גיור

  • יש להבטיח כי רשות הגיור, אם וכאשר תקום, תכלול נציגים מן התפוצות לא רק מן הקהילה האורתודוכסית, אלא גם מן הזרמים הלא-אורתודוכסיים כגון הקונסרבטיבים והרפורמים. (הדרתם עלולה לגרום לניכורם של יהודי התפוצות מישראל.)
הקודםהבא