שמואל רוזנר
אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר
הדינמיקה של קשרי הקהילות היהודיות לא השתנתה השנה בהרבה לעומת השנים הקודמות. מגמות ארוכות-טווח שזוהו בעבר ניכרות בעולם היהודי ובישראל גם כיום. בראשן, מגמה שקיבלה מישנה תוקף בשנה האחרונה: הממשלות בארה"ב ובישראל נתונות בידי זרמים פוליטיים המייצגים ערכים של שמרנות, לאומיות ומסורת. בישראל רוב הציבור היהודי תומך בהנהגה זו, בעוד שבארה״ב רוב הציבור היהודי מתנגד לה. קיטוב זה מערער את הזיקה לישראל של יהודים בתפוצות הנוטים לעמדה ליברלית, במיוחד בקרב הדור הצעיר. חלק מיהודים אלה סבורים שישראל אינה נאמנה לערכים החשובים בעיניהם, כאשר טענותיהם מתמקדות ביחסה של ישראל לפלסטינים, במעמד ערביי ישראל, במצב השוויון בין המינים, בשאלות הנוגעות ליחסי דת ומדינה, בחשדות לשחיתות שלטונית ועוד. הקיטוב הפוליטי-פנימי בארה"ב, לצד הדומיננטיות של האגף הפוליטי הימני בישראל, שהוכחה מחדש בבחירות שנערכו השנה, מקשים על פיתוח תחושת הסולידריות של קבוצות אלה עם ישראל.
בנוסף למגמה נמשכת זו, ראוי לציין כמה התפתחויות נוספות שאירעו השנה שהיתה להן השלכה על מצב היחסים בין קהילות יהודיות: 1. השפעתן של תופעות אנטישמיות (להרחבה בעניין זה, ראו בהמשך את מדד האנטישמיות המשולב). 2. מגמות פוליטיות בארה״ב, ובראשן התפתחויות הנוגעות ליחסה של המפלגה הדמוקרטית – שרוב יהודי ארה״ב תומכים בה – לישראל. 3. הבנת יהודי התפוצות את העברת ״חוק הלאום״ הישראלי ומשמעויותיו. 4. הבחירות בישראל והמדיניות המסתמנת בעקבותיהן.
התפתחויות אלה השפיעו במידת-מה על הדינמיקה של היחסים. אם כי, לא בכל המקרים קל להכריע האם מדובר בהשפעה לכיוון חיובי (חיזוק הקשר) או שלילי (החלשתו). הטבלה הבאה מתארת בקצרה מגמות והתפתחויות בשנים 2018-2019 שתרמו לחיזוקם או החלשתם של הקשרים בין קהילות יהודיות ברחבי העולם – בדגש על קשרי ישראל-תפוצות. מובן שלעוצמת וטיב היחסים בין ישראל לבין יהודים במדינות אחרות, במיוחד בארה"ב, ישנה השלכה גם על מימדים אחרים הנוגעים למצבו של העם היהודי, כמו גיאופוליטיקה, או זהות והזדהות, הנזכרים בפרקים אחרים.
השעון הוזז השנה מעט לאחור בעיקר בשל התפתחויות שהוזכרו הנוגעות לזירה הפוליטית.
| התפתחות | דינמיקות מחזקות קשר | דינמיקות מחלישות קשר |
| ממשלות ימין בישראל ובארה״ב | הממשלות אינן בעימות שמעמיד את היהודים מול צורך ״לבחור צד״ (כפי שהיה בימי הממשל הקודם) | מקשה על רוב יהודי ארה״ב המתנגדים לימין. מחדד את הפער בין העמדות הפוליטיות של יהודי ישראל ויהודי ארה״ב |
| התגברות האנטישמיות | מחוללת סולידריות כלל יהודית | מובילה לטענות הדדיות על מדיניות ה״מעודדת״ אנטישמיות |
| מגמות גלובליות אחרות (להרחבה: ראו הפרק העוסק בגיאופוליטיקה) | חוסר יציבות מגביר את הצורך בקשר לקהילה שיציבותה חזקה (ישראל) | אפשרות להתנגשות בין האינטרס הישראלי לאינטרסים יהודיים מקומיים |
| סטטוס קוו דת-מדינה בישראל | נתונים שהוצגו השנה מלמדים על עלייה בהזדהות עם היהדות הליברלית בקרב יהודים בישראל | מחוללי פער קבועים טרם באו על פתרונם (כותל, גיור, נישואים), ואחרים מצטרפים אליהם (צמצום כוח בית המשפט להכריע בנושאים אלה) |
| חוק הלאום | עיגון מודגש של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי | מחלוקת בין הרוב בישראל לרוב ביהדות התפוצות בהקשר להשפעת החוק על מעמד הלא יהודים בישראל |
