הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

השנה החולפת, כמו קודמותיה, התאפיינה במציאות גיאופוליטית דואלית שמשפיעה על ישראל ועל העם היהודי כולו. מצד אחד – ישראל חזקה צבאית ומשוחררת מאיום של צבאות סדירים החונים על גבולה, יחסיה עם הבית הלבן בשיאם, היא מקיימת קשרי עבודה הדוקים עם רוסיה, מרחיבה את יחסיה הכלכליים עם סין, מעמיקה את רשת קשריה האזוריים והבינלאומיים, ולרשותה עוצמה כלכלית וטכנולוגית ומשאבי גז בים התיכון, המאפשרים חבירות אסטרטגיות אזוריות, ומינוף עתידי לחיזוק מעמדה הגיאופוליטי של ישראל מול אירופה וגורמים נוספים (על פי נתוני הבנק העולמי לשנת 2018 התל״ג הנומינלי לנפש בישראל גבוה מזה של יפן וצרפת). מצד שני – על האופק האסטרטגי של ישראל מעיבים צללים הנובעים מהשאיפות האסטרטגיות של איראן, משבריריות הזירה הישראלית-פלסטינית, ומצרימות במשולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.

ישראל מצויה בעימות צבאי ישיר עם איראן, החותרת למרחב השפעה המשתרע עד הים התיכון תוך הישענות על כוחו של ארגון חיזבאללה בלבנון ושימוש בשטחן של סוריה ועיראק כדי לגבש חזית צבאית מאיימת מול ישראל. הסכם הגרעין המתערער הותיר על כנן את שאיפות הגרעין של טהראן ואת התשתיות שפיתחה למימושן, ולכן איום הגרעין האיראני עלול להציב אתגר מחודש בהתראה קצרה מראש. היעדר פתרון לבעיה הפלסטינית מזין עוינות כלפי ישראל וניסיונות לדה לגיטימציה שלה, ומאיים לפגוע בהמשך באופייה היהודי של המדינה. וכן ישנה סכנה להידרדרות אלימה בזירה אחת או יותר – מול חמאס, חיזבאללה, איראן, סוריה וכן בשטחי יהודה ושומרון.

נתונים מערערי יציבות אלה מתווספים לשינויים במאפייני הסדר העולמי: שחיקת האתוס הליברלי-דמוקרטי, עלייתן כוחן היחסי של סין ורוסיה האוטוקרטיות, ועניינה הפוחת של ארה"ב בהנהגת הסדר העולמי, ובהשקעת משאבים ומעורבות במזה"ת. טיפוח היחסים המיוחדים של ישראל וארה"ב, שהם מרכיב מרכזי בעוצמתה של ישראל ובכוח ההרתעה שלה, נעשה מסובך יותר, הן לנוכח הקושי לשמור על אהדה דו-מפלגתית לישראל, והן לנוכח המתח בין ממשלת ישראל לבין ציבורים נרחבים ביהדות ארה"ב, המכרסם בעוצמתו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב.

המאזן האסטרטגי של ישראל כולל אתגרים במספר מעגלים שיש ביניהם אינטראקציה: א. המערכת הבינ"ל (בדגש על מעמדה והתנהלותה של ארה"ב) ב. האיומים וההזדמנויות שהמכלול האזורי מציב בפני ישראל ג. המכלול הפלסטיני ד. המשולש האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב. למעגלים אלה נודעת השפעה משמעותית על חוסנם של ישראל והעם היהודי, וסקירה זו תתמקד בהם.

הקודםהבא