שמואל רוזנר
אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר
הואיל ונתונים מעודכנים על האופן שבו תופסים יהודי ארצות הברית את תופעת האנטישמיות מעטים יחסית (בטבלה 2 לעיל מוצגות בעיקר תשובות לשאלות שהוצגו בסקר הוועד היהודי-אמריקני משנת 2018), החליט המכון למדיניות העם היהודי לערוך משאל קצר בקרב קבוצה נבחרת של רבנים ומנהיגי קהילות, על מנת להשלים חלקית את פער המידע בנוגע לתפיסותיהם ואבחנותיהם של יהודים על התפתחויות אפשריות של רגשות אנטישמיים בקרב לא-יהודים, להעריך את דאגותיהם בנוגע לאפשרות של התפתחויות שליליות (הצקה, אלימות, תקיפוֹת גופניות), ולשמוע מה דעתם על השפעת העלייה באנטישמיות (כולל התקפות הירי הרצחניות) על חיי הקהילה. לשאלות המכון השיבו כ-180 רבנים ופעילים, שאינם מהווים מדגם מייצג של יהודי ארה״ב.
ממצאי המשאל מצביעים על כך שהתחושה כי משהו השתנה בצפון אמריקה בחמש השנים האחרונות רווחת. מרבית המשיבים סבורים כי מדובר בתמורות ממשיות, ולא רק בסטיות קלות ממגמות שכבר נרשמו בעבר. ממצאים אלה תואמים גם את ממצאי סקר שנערך במאי על ידי ה-Jewish Electoral Institute, ובו אמרו 73% מהמשיבים, המהווים מדגם מייצג של יהודי ארה״ב, שהם מרגישים פחות בטוחים מאשר לפני שנתיים. במשאל המכון עשרים עד חמישים וחמישה אחוזים מהמשיבים אמרו כי היו עדים באופן ישיר לתופעות שונות של אנטישמיות, החל מכתובות קיר (גרפיטי) וונדליזם על רקע אנטישמי, וכלה בהתבטאויות עוינות. למעלה ממחצית מהמשתתפים זיהו התבטאויות אנטישמיות (להבנתם) באמצעי התקשורת המסורתיים. המספרים היו גבוהים יותר כאשר המשיבים התייחסו לזירה הפוליטית ולגילויי אנטישמיות באינטרנט וברשתות החברתיות. עם זאת, יהודי ארה״ב מזהים פחות הסטה של רגשות אנטי-ישראליים לביטויים אנטישמיים מכפי שמעידים היהודים באירופה. בתשובה לשאלה "האם הסכסוך הערבי-ישראלי משפיע על תחושת הביטחון שלך כיהודי", שלושה רבעים מכלל המשיבים ענו "כלל לא" או "רק במעט". בדומה, על השאלה
"האם אי-פעם חשת כי אנשים מאשימים אותך על פעולות של ממשלת ישראל בשל היותך יהודי?" נתנו יותר משיבים את התשובה "מעולם לא" או "לעיתים מזדמנות" (לעומת אפשרויות הבחירה האחרות: "לעיתים קרובות" או "כל הזמן").
הבדל נוסף לעומת אירופה נוגע לתחושה של ההנהגה החילונית ושל הממסד הדתי בארה"ב כי השלטונות המקומיים "[מגיבים] בצורה נאותה לצרכי הביטחון של קהילות יהודיות". למעלה ממחצית מהמשיבים במשאל הכללי וכשבעים וחמישה אחוזים מהרבנים השיבו על שאלה זו, "כן, בהחלט". רוב המשיבים היו פחות בטוחים כאשר נשאלו האם לשלטונות המקומיים, בדרך כלל העירוניים או האזוריים, יש כלים להיאבק באנטישמיות בצורה יעילה. פער זה עשוי לשקף את העובדה כי באזורים רבים בארה״ב לא היה צורך ממשי או דחוף להתמודד עם בעיות של אנטישמיות במשך יובל שנים. בתשובות למשאל ניכר פער בין מנהיגים בארגונים יהודיים לבין רבנים באפיון הגורם העיקרי לעלייה במספר ההתקפות הרצחניות נגד יהודים. המנהיגים בארגונים יהודיים הדגישו תשובות הנוגעות ישירות לאנטישמיות, בעוד שלמעלה משישים אחוז מהרבנים (שבפניהם עמדו אפשרויות בחירה שונות במקצת) נטו לתלות את האחריות בעלייה כללית במקרי תקיפות של רצח המוני בארה"ב.27 עם זאת ראוי לציין כי בקרב יהודים רווחת מאד האשמת הממשל האמריקאי המכהן בהתפשטות האנטישמיות. על פי סקר ה-Jewish Electorate Institute 59% מכלל יהודי ארה״ב סבורים כי לנשיא דונלד טראמפ לפחות ״אחריות חלקית״ למתקפות האחרונות נגד יהודים. 71% קובעים כי הנשיא אינו מטפל כראוי בבעיית האנטישמיות.
ממצא חשוב ומרכזי ממשאל המכון, המשקף את האמון המובחן ביכולתן ובנכונותן של הרשויות השלטוניות למנוע פגיעה גופנית ביהודים, הוא כי בקרב המנהיגים בארגונים יהודיים שני שלישים השיבו כי הם "כלל לא מודאגים" או "לא מודאגים מאוד" מהאפשרות ש"במרוצת 12 החודשים הקרובים [הם] או אדם קרוב [להם] יהיה קורבן להצקה או לתקיפה גופנית בשל היותם יהודים". למעלה משמונים אחוזים מהמנהיגים הללו, ושיעור גבוה אף יותר בקרב הרבנים, "מעולם לא נמנעו מלהגיע או לבקר במקומות מסוימים… משום ש[הם] אינם חשים בטוחים בהם בתור יהודים". ואף שכשליש מן המנהיגים בארגונים מודאגים מהאפשרות של "ירידה במספר המשתתפים [בחיים הקהילתיים היהודיים] בשנה הבאה כתוצאה מן החשש מתקרית אנטי-יהודית", משיב אחד בלבד מתוך ארבעים וארבעה רבנים ענה בחיוב על שאלה זו.
