הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

יהודים צעירים בארה"ב (ואמריקנים צעירים בכלל) שונים מיהודים מבוגרים יותר (ומאמריקנים מבוגרים יותר) במספר אופנים (רשימה חלקית של מקורות ראו בהערות שבסוף המאמר): 9

    • בארה"ב של היום, החברוּת בקהילות דתיות מאורגנות או הזדהות עימן חשובה פחות לצורך השתתפות בחיי קהילה מכפי שהייתה בדור הקודם.
    • יהודים צעירים מרגישים יותר ביטחון ב”אמריקניות” שלהם. הם מחזיקים בזהויות מרובות וחופפות, שבהן זהות “יהודית” ממלאת תפקיד, אך איננה בהכרח הזהות הראשית.
    • יהודים צעירים מושפעים מתנודה בתר-אתנית באמריקה, שבה הזהות יותר נבנית, ופחות מועברת בירושה. בכך נכללת החלשת השליטה המוסדית על התרבות, מגמה המאפשרת ביטויים אורגניים ושורשיים (במקום מוסדיים).10
    • יהודים צעירים חשים מרוחקים, ואף מנותקים מבחינה היסטורית, מזיכרונות מְאַחֲדִים כגון השואה, הקמתה של מדינת ישראל והפגיעוּת היהודית.
    • יתכן שישנה תזוזה לכיוון של הבנת הזהות והפרקטיקה היהודית יותר כ”מסורת” (לא במשמעות הדתית של מילה זו), התובעת פחות מחויבות, ופחות כ”דת” או “אתניוּת”.11
    • יהודים אמריקניים צעירים אינם מונעים לפעילות יהודית מרגש אשמה; היהדות חייבת למשוך ולהציע ערך.
    • יהודים צעירים הם ילידי העידן הדיגיטלי וחלק גדול מחייהם עובר עליהם בתיווך רשתות מקוונות. מצב זה מאפשר לקבוצות קטנות וליחידים לחַדֵּש, ובו-זמנית מאפשר למי שאינם רוצים לנצל במלואם את יתרונות הקהילה, להיות מעורבים במידה המתאימה להם בלבד ובסגנון של “עשה זאת בעצמך”. הצעירים יכולים לרכוש שירותים יהודיים A la carte – לפי הצורך, ובתשלום עבור כל שירות ספציפי.
    • אינדיבידואליזם קיצוני והיחלשות האמון או העניין במוסדות ובסמכות מובילים יהודים צעירים רבים לסלוד מזהות המוגדרת באמצעות זרם דתי וחברוּת במוסדות. תופעה זו מובילה לחיפוש ביטויי “נישה” אלטרנטיביים לזהות יהודית.
    • בעידן האינדיבידואליזם הקיצוני, קשה יותר לקיים קהילה מבוססת קונסנסוס החותרת לשרת מגוון רחב של יהודים, ויתכן גם שקהילה כזו גם פחות רלוונטית כיום.
    • יהודים צעירים, ואמריקנים צעירים בכלל, דוחים את הנישואין ואת הקמת המשפחה. חלק מהם חוזרים לאזורים עירוניים שבהם אין בתי כנסת מוסדרים. הם גם פחות יציבים כלכלית מהדור שקדם להם.
    • שילוב של יהודים צעירים, שלפעמים חשים מנותקים במוסדות ה”מיינסטרים” עקב ידע לקוי בנושאים יהודיים או בשל מרכיבי זהות אחרים (נטייה מינית, השקפות פוליטיות וכו’), מצריך גישה שונה מזו המקובלת כיום. רבות מן היוזמות המוצלחות שיִדוֹנו כאן משתמשות באלמנטים של גישה כזו, המכונה “חדשנות משבשת”, והיא המפתח לשילוב מוצלח של מי שהמוסדות הנוכחיים מתקשים לקרב.
הקודםהבא