שמואל רוזנר
אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר
קשה להעריך מה מספר האנשים המעורבים בקהילות מסוג זה, ובעולם היהודי החדשני הרחב יותר, שהתפתח בעיקר בשני העשורים האחרונים.
כל אחת מבין שבע קהילות ה-JEN, לדוגמה, מדווחת על מאות משפחות החברות בקהילה. מספר עוד יותר גדול של לא-חברים משתתפים מדי שבוע בפעילויות, מאות נוכחים בתפילות השבת, וכאלפיים או יותר משתתפים בתפילות ראש השנה ויום כיפור. ב-6 I-I, Gather DC בוושינגטון, שבה כזכור אין חֲבֵרוּת, נטען כי קרוב ל-30 אלף בני אדם נרשמו לתפילות, לשיעורים או לאירועים יהודיים שונים, וכעשרת אלפים מתוכם באו לתפילות ראש השנה ויום כיפור (לצורך כך נשכרו כנסיות בסמוך לבית הכנסת).
גם בתי הכנסת הממוסדים המפעילים מודלים חדשים לבוגרים-צעירים מדווחים כי כמה מאות אנשים נוכחים בפעילויות באופן קבוע, וכמה אלפים נוכחים במרוצת השנה. ישנן, כמובן, עוד קהילות עצמאיות הנוסדות מדי שנה, וכן עשרות יוזמות שאינן דתיות באופיין. סביר להניח כי קיימת חפיפה בתוך המערכת האקולוגית החדשנית הזאת, ויש מי שחברים או משתתפים בשתי מסגרות – אחת ממוסדת ואחת חדשנית. ביחד עם כ-60 המניינים העצמאיים ברחבי ארה"ב, אפשר להעריך בסבירות גבוהה כי פעילויות מסוג זה מושכות אליהן עשרות אלפי יהודים צעירים מדי שנה (וגם לא מעט מבוגרים יותר). אם ניקח בחשבון גם מסגרות בלתי-ממוסדות אחרות, כמו חב”ד ו”אש התורה” (מסגרות אורתודוכסיות לקירוב), מספרי המשתתפים מגיעים למאות אלפים.
ברמה המקומית, ניתן לראות כי למעלה ממחצית (53%) מהיהודים הצעירים בוושינגטון הבירה, אחד המרכזים היהודיים הגדולים בארה"ב, השתתפו במהלך ששת החודשים האחרונים בסוג כלשהו של תכניות המיועדת להם (תוכניות שאורגנו ע”י 6 ו-I, Gather DC, Moishe House או המחלקות המיועדות לבוגרים צעירים בבתי הכנסת של הזרמים הממוסדים). 13 עם זאת, ההיקף איננו משקף בהכרח את ההשפעה הרחבה יותר של מערכת אקולוגית זו, שאותה ניתן יהיה לראות ולהעריך רק בהמשך הדרך.
מי המשתתפים? יוזמות חדשניות מיועדות בדרך כלל לבוגרים צעירים. אולם, הואיל ומניינים ומסגרות כמו “עיקר” ו”רוממו” פועלות כבר כחמש עשרה שנים, הרי רבים מן הצעירים שהשתתפו במסגרות אלה בעת שנוסדו הם כיום בני 40 ויותר, והורים לילדים. צעירים נוספים ממשיכים להצטרף, ורבים מהם מביאים עימם את הוריהם, ובכך יוצרים מסגרת יותר רב-דורית מזו שאולי תוכננה במקור.
בשל אופיין ה”סטארט-אפי”, והאתוס של “כְּלִילָה רדיקלית” (radical inclusivity), דומה שמסגרות אלה מושכות מספר גדול בהרבה של יהודים “גבוליים” או יהודים “של קשר” מכפי שמצליחים לעשות בתי הכנסת המסורתיים והפדרציות. בין יהודים אלה נכללים כאלה שמעולם לא היו חלק מן העולם היהודי הממוסד, או שנטשו עולם זה, יהודים צעירים יותר, יהודים מבחירה, יהודים הנשואים לבני/בנות-זוג לא-יהודים, יהודים לא לבנים (Jews of color), ויהודים להט”בים. לעיתים תכופות, קהילות אלה גם מושכות מספר גדול יחסית של לא-יהודים המתעניינים ואף שוקלים להצטרף ליהדות. יצויין, בהקשר זה, כי אין להבין מכך שבתי הכנסת הרפורמים וחלק גדול מן הקונסרבטיבים אינם מקדמים בברכה ואינם מוכנים להכליל קהלים מסוגים אלה, אלא שבקהילות הצומחות, קהלים אלה נוטים להיות ״נורמה”, ולא יוצא מן הכלל.
