ראוי לציין כי חרף הפופולריות ותדמית ההצלחה שיש ליוזמות יהודיות חדשניות, עדיין יש “רק תשע שרון בראוס (הַרַבָּה הכריזמטית של “עיקר” בלוס אנג’לס) ותשע מאות בתי כנסת רפורמיים”, כפי שציין אדם הבקיא בתחום זה.17 ואף על פי כן, שני עשורים לאחר היווצרותו, דומה שעולם היזמות היהודית הולך ומתרחב, עם מסגרות חדשות של שיתוף פעולה, ותוך השתתפות גדלה והולכת של מנהיגים צעירים החורגת מגבולות הזרמים הדתיים הממוסדים. יתכן שאנו חוזים באבני הבניין לשלב ההתפתחות הבא של הקהילה היהודית ה”מיינסטרימית”, תוך שהחידושים נקלטים, מתפשטים, ומשנים בהדרגה את הנורמות.
היכולת להבין את משמעות ואופי התנודות בקהילה הכרחית עבור קהילות השרויות במאבקים ובמשברים, בבואן לנווט את דרכן, ולהתמודד בצורה טובה יותר, עם האתגרים שבפניהן. כפי שהסביר סרנה, “אנו רואים כיום הרבה סטארט-אפים יהודיים דתיים מלהיבים – בתי כנסת עצמאיים ויצירתיים ההולכים ומתגבשים, תפילות בשותפות, מניינים עצמאיים וכיו”ב. אני מעריך שרבים מן הסטארט-אפים הללו לא ישרדו, אולם חלק מהם יצליחו וישגשגו בצורה מרשימה. בעשורים הקרובים, הם אלה שיעצבו מחדש את היהדות האמריקנית”. 18
להתפתחויות אלה עשויות להיות השלכות משמעותיות במספר רמות מעשיות לגבי קהילות ואנשי מקצוע יהודיים, כגון ביחס למבנים ארגוניים ופיסיים, החלטות לגבי סגל ושכירת כוח אדם, תוכניות, קירוב ומימון, וראוי לעיין בהן בצורה יסודית.