הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

בהיסטוריה הארוכה שלה, נדירות היו התקופות שבהן לא אירעו שינויים ומהפכים בקהילה היהודית-אמריקנית. היא התנסתה בתקופות של גאות ושפל, התרחבות, הצטמקות ותמורות, שלעיתים שיקפו את הסביבה החברתית והדתית היותר רחבה שבתוכה חיתה ופעלה קהילה זו. ההיסטוריון יונתן סרנה טוען כי היהדות האמריקנית חוֹוָה תנודות מהותיות בסגנונה ובמבנה שלה אחת לכמה דורות.1

כך גם כיום, כאשר הקהילה חווה טלטלה, ומרכזת מאמצים בשמירה על הזהות היהודית ועל המעורבות של הדור היהודי הבא. מוסדות יהודים-אמריקניים מבוססים, ובהם בתי-כנסת, פדרציות ואחרים, מתאמצים לערב בפעילותם יהודים צעירים (בוגרים “בני דור המילניום”). כפי שמעיר אחד החוקרים, “מעורבותם של צעירים היא כמעט עיסוק עיקרי בקהילה היהודית”, ואילו חוקר אחר קובע שהחשש מנטישת צעירים הוא “חשש מאוד אמתי”.2 בתי-כנסת (לא-אורתודוכסים) בכל רחבי ארה"ב נאלצים להתאחד, מזדקנים ואף נסגרים.3 תכופות, דאגות הנוגעות לזהות היהודית של הדור הבא נסמכות על מדידות כגון ירידה בהזדהות עם זרם זה או אחר ובמספר החברים בבתי-הכנסת.

מחקרים כלל-ארציים ומקומיים משקפים מגמת ירידה זו. אולם קריאה שונה של אותם מחקרים מרמזת גם כי יהודים צעירים מתעניינים בעשייה יהודית ממש כמו אלה המבוגרים מהם, ויש להם אותו סיכוי להשתתף בעשייה יהודית. ואולם, הם מממשים את התעניינותם באמצעות מגוון של פרויקטים ומסגרות חדשניים ועצמאיים.

במאי 2019 נערך כנס של שיתוף פעולה וחדשנות יהודית בברוקלין, ניו-יורק, שכונה על ידי מארגניו Collaboratory (“מעבדת שיתוף פעולה”), ושאותו אירח ארגון Upstart, “במגמה להרחיב את התמונה שלפיה יהודים מוצאים משמעות ומתאחדים… לבניית העתיד של חיים יהודיים בלתי-מסורתיים… (תוך כדי) רשת גדלה והולכת של יוזמות”.4 באותו חודש מאי, קיים הארגון “הַקְהֵל” (Hakhel),5 שהוא חממה לקהילות ״משימתיות״ יהודיות, (Jewish Intentional Communities) כנס בינלאומי שישי, שבו נאספו מנהיגים מ-21 קהילות יהודיות רצוניות מכל רחבי העולם.6 רק שנה קודם לכן התכנסו שבע החברות העצמאיות ברשת היהודית הצומחת (JEN) בלוס אנג’לס לכנס הראשון של הרשת, כדי לחגוג, לשתף פעולה ולחלוק לקחים הנוגעים למודלים חדשים של בתי-כנסת עצמאיים שהם מפתחים, ואשר מושכים יהודים צעירים יותר וכאלה שפחות מעורבים בפעילות יהודית.7

אלה רק חלק מן ההתפתחויות האחרונות במערכת האקולוגית של החדשנות היהודית-אמריקנית, שניתן למקם אותן על רצף שהחל עוד בתנועת המניינים העצמאיים, שקיימה את הכנס הראשון שלה לפני יותר מעשר שנים, בהובלת מכון הדר.8 כשגילויי החדשנות היהודית נבדקים כמכלול, חרף ההבדלים הברורים במגוון הגילויים האלה, ניתן להבחין בכמה עקרונות משותפים. הבנתם וניסוחם של עקרונות אלה יכולים להועיל בהנחיה ותובנה למנהיגים ופילנתרופים המבקשים לנווט מוסדות יהודיים בתקופה של שינוי בחברה האמריקנית וביהדות ארה"ב.

כמה מהנושאים שידונו בנייר זה מוכרים לקוראים רבים. כוונתנו היא להציג תמונה קוהרנטית של התפתחויות מן התקופה האחרונה, אשר כמכלול מציעות מבט רחב על ההתפתחויות שיכתיבו את המבנה והאופי של היהדות האמריקנית בדור הקרוב.

הקודםהבא