הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

שלוש סדרות אמריקאיות נגעו השנה בצורה מעניינת בחוויה היהודית. מיס מייזל המופלאה ( 2017-), טרנספרנט (2014-) וברוד סיטי (2014-2019).

מיס מייזל המופלאה (איימי שרמן-פלאדינו), מתארת את שנות ה-60 העליזות בניו-יורק, מנקודת מבטה של יהודייה צעירה ומוכשרת מהמעמד הבינוני הגבוה. מצד אחד, מרים מידג׳ מייזל היא היהודייה האמריקאית האולטימטיבית. מקומה הטבעי בחברה והאופן שבו היא משלבת התנהלות בוטחת ברחובות ניו-יורק עם בחירת מצרכים כשרים לסעודה המפסקת שלפני יום כיפור, מדגימים את שורשיה של תזת ההשתלבות או ההתמזגות העכשווית של היהדות והאמריקאיות. שגרת חייה הנינוחה והמשפחתית משקפת את תחושת הביתיות היהודית באמריקה. מאידך, השבר בחייה, עם הפרידה מבעלה ג׳ואל, המתאהב למרבה הזוועה במזכירה ״שיקסע״, והפניה המפתיעה לעבר קרירה של קומיקאית המופיעה במועדוני לילה, משקפים היבטים אחרים בחייה. כאישה, יהודייה וקומיקאית, מסמלת מידג׳ גם את האחרות היהודית, את תחושת השוליים, שבה עסקו יוצרים יהודים, בארה״ב ובכלל. במובן זה, החיים הכפולים של מידג׳, עקרת בית יהודייה אמריקאית מופתית מצד אחד, וסטנדאפיסטית פרועה בלילות מצד שני, מייצגת את פניה הכפולים של החוויה היהודית באמריקה. מחד, חוויה של התערות והתמזגות, ומאידך, חווית האחרות.

לעומת מיס מייזל המופלאה, טרנספרנט (גיל סולווי) מתארת משפחה יהודית אמריקאית בהווה. ההבדלים בין משפחת וייסמן (משפחת האם של מידג׳), לבין משפחת פפרמן גדולים. הם חושפים את תהליך ההתערות היהודי באמריקה. בעוד שמיס מייזל מייצגת זהות יהודית מוצקה ותפיסה משפחתית שמרנית יחסית (לצד סיפור פמיניסטי של הגשמה נשית), משפחת פפרמן עוסקת בבחינה ובשבירה של גבולות הזהות, ומציגה מודל משוחרר של זהות כללית ומגדרית, ובתוך כך גם יהודית.

רוח של פמיניזם וחירות מינית ונשית עולה גם מהסדרה ברוד סיטי. כוכבות ויוצרות הסדרה הן שתי צעירות אמריקאיות ויהודיות, אילנה גלייזר ואבי ג׳ייקובסון. בהתאם, גם הסדרה מציגה את עולמן הניו-יורקי של שתי יהודיות צעירות. אולם את שנות ה-60 של מיס מייזל מחליפה אצלן רוח התקופה העכשווית. על המרחק בין מידג׳ הבדיונית לבין אילנה ואבי הממשיות, מעידה העובדה שעבורן אין דבר טבעי ופשוט יותר מלהיות קומיקאיות בניו-יורק.

אילנה ואבי מתארות את בנות העשרים של דורן כמי שעסוקות בעצמן ואינן מצליחות למצוא משמעות בחייהן. באחד מפרקי העונה הרביעית לועגות אילנה ואבי למנהג היהודי-אמריקאי, שנעשה רווח, לנסוע לטיול ארוך ומשמעותי בישראל. הפרק מביע ביקורת על יהודי ארה״ב, הנזקקים לישראל כדי לאשרר את זהותם היהודית האוורירית. במבט משווה ניכר השינוי הדורי ביחס היהודי האמריקאי לישראל. בשנות ה-60 ישראל מתוארת כמדינה צעירה, מדברית, רחוקה שנות דור מניו-יורק. בטרנספרנט מבקרים בני משפחת פפרמן בישראל שהיא מטאפורה ותפאורה לעיסוק בגבולות ובשבירתם. אילנה ואבי מראות כי בעידן הגלובלי ישראל קרובה מתמיד, אך אך גם כי יש מי שמסתייגים מקרבה זו.

הקודםהבא