הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מחקר:

קבלה
ספרו החדש של יוסף אביב”י קבלת הראי”ה (יד בן-צבי, 4 כרכים), מראה בפירוט נרחב כיצד נטוותה ונארגה הקבלה, ובמיוחד תורת הקבלה של האר”י הקדוש, ר’ יצחק לוריא, לתוך הרבדים היותר עמוקים בחשיבתו של הרב קוק. יתכן שהספר לא ישקיט את המחלוקת המתמשכת בשאלה אם הרב קוק היה בעיקרו הוגה דתי מערבי מודרני, או הוגה דתי יהודי מסורתי, אולם יש בו כדי להבליט יותר את הצדדים השונים של הוויכוח. יתכן שהוא גם יעלה את השאלה בדבר מידת ההשפעה שהיתה לתורת הקבלה הנוצרית על פילוסופים והוגי-דעות מערביים, כגון הגל, שהרב קוק “התכתב” איתם בהגותו.

שערוריות:
הרב שמואל טל



האם יש עניין (מעבר לרכילותי) בשערוריות? יתכן שכן, אם הן מצביעות על מגמה כללית של עייפות והתנוונות רוחנית. בשנה החולפת נרעשה התנועה הניאו-חסידית, שצברה השפעה רוחנית גדולה בעשרים השנים האחרונות, מכמה שערוריות. הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת חיים, מוסד חשוב בהקשר זה, הואשם בקיום מערכת יחסים לא ראויה עם אישה נשואה, ובהנהגת חסידיו ותומכיו על בסיס של “קולות שמימיים”. לכך מתווספות שערוריות משנים קודמות, כגון זו שהיה מעורב בה הרב אליעזר ברלנד. האם לפנינו מעידות ועוונות של יחידים, או שמדובר במגמה יותר כללית?

מנהיגות:
הרבי
השנה מלאו 25 שנים למותו של הרבי מלובביץ’, האדמו”ר ר’ מנחם מנדל שניאורסון. לרגל יובל זה יצאו לאור מספר ספרים חדשים על הגותו ופעילותו. חזון חברתי: הפרדיגמה הטרנספורמטיבית של הרבי מלובביץ’ לעולם, מאת פיליפ וקסלר יחד עם אלי רובין ומייקל וקסלר, הינו ניסיון להתמודד עם העובדה שמושגים סוציולוגיים בסיסיים נובעים מן המסורת הדתית הנוצרית. וקסלר משתמש בחזונו ובפעילותו החברתית של הרבי כדי ליצור מושגים סוציולוגיים אוניברסליים מתוך המסורת הדתית היהודית. באופן זה, וקסלר מגדיר מחדש את מושגי המיסטיקה והרוחניות: בניגוד להנחה הרווחת, לפיה המיסטיקה כרוכה בפרישות מן העולם ומן הקהילה, וקסלר מוכיח כי המסורת היהודית של חב”ד יכולה לשמש כבסיס לקהילה ולתמורה חברתית בעולם.
הקודם