
מצבו של העם היהודי יציב, ולא חלו בו השנה שינויים משמעותיים. עם זאת, החלו להסתמן מספר מגמות המחייבות מעקב, והעשויות להוביל לתוצאות שהשלכותיהן ארוכות טווח.
עיקרית שבהן, עלייה משמעותית בפרופיל של תופעת האנטישמיות, חלקה כנתון קשיח (מספר האירועים האנטישמיים במדינות שונות בעולם), חלקה כהתגברות של שיח ציבורי (מאמרים, ספרים, דיונים) וחלקה כעלייה ניכרת במפלס הדאגה של היהודים עצמם. על כן, החלטנו לכלול בהערכה מדד משולב מורחב על מצב האנטישמיות בעולם.
לתופעות אנטישמיות ישנן כמובן השפעות משמעותיות על הקהילות היהודיות, הן בהקשר לחיבור ביניהן (היזדקקות גוברת לקהילה גלובלית תומכת), הן בהקשר להשפעתן על עוצמת הזהות (לעיתים בהורדת פרופיל של יהודים החוששים מפגיעה), הן בהקשר לממשק היחסים עם ישראל (הנתפסת כמקלט רב עוצמה, אך גם כעילה לשיח עויין). בשלב זה מוקדם לקבוע אם התופעות שניכרו השנה הן גל חולף או תופעות לטווח ארוך, וכן כיצד ישפיעו תופעות אלה על התודעה והזהות היהודית בשנים הבאות.
ישראל ניכרה השנה בעוצמתה ככוח איזורי, כלכלי ובטחוני, גם אם כמה מהסוגיות המרכזיות שהיא מתמודדת איתן טרם באו לידי פתרון, ובהן האיום מצד גורמים קיצוניים (איראן, ארגוני הטרור) וכן העדר אופק לפתרון פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם בעולם היהודי ניכרת הדומיננטיות הגוברת של ישראל, הן כמקור להזדהות, הן כמקור לויכוח חברתי ופוליטי. הבחירות שנערכות השנה בישראל, ומה שיבוא בעקבותיהן, כולל מהלכי חקיקה שליהודי התפוצות יש בהם עניין מוגבר (נושאי דת ומדינה, פלורליזם, דמוקרטיה ודמות החברה בישראל), ישפיעו ללא ספק על הדינמיקה של יחסי ישראל והתפוצות.