הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

משולש היחסים ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב מהווה משאב אסטרטגי ומכפיל כוח מכריע לעוצמת ישראל והעם היהודי. במשולש יחסים זה נחשף בשנה החולפת היעדר איזון בין שתיים מהצלעות שקודקודן ירושלים. בצלע של יחסי ירושלים–וושינגטון נרשמו שיאים של תמיכה ושיתוף פעולה. לעומת זאת, בצלע של יחסי ירושלים–יהדות אמריקה נתגלעו צרימות.

ידידותו של ממשל טראמפ לישראל הוכחה כבר פעמים רבות. ב-2018, בוצעה העברת השגרירות לירושלים, ב-2019 נחתמה הצהרה נשיאותית המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן (25 מרס 2019). כביטוי תודה, נתניהו קיים עם חברי ממשלתו טקס לציון הקמת יישוב חדש ברמת הגולן ששמו רמת טראמפ (16 יוני 2019). שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן הצהיר (8 יוני 2019) כי לישראל יש זכות לספח לפחות חלק מן הגדמ"ע,18 ואף דווח על בחינת אפשרות לכינון של ברית הגנה בין המדינות.19 עדות לשיתוף הפעולה האסטרטגי ההדוק שבין המדינות הייתה בסדרת הניסויים המוצלחת במערכת הנשק "חץ 3" שהתקיימה באלסקה (28 יולי 2019). המערכת שמיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה נחשבת למתקדמת ביותר בעולם בתחום זה.

ביטויי האהדה הסוחפים לישראל נשמעים בעיקר בצד הרפובליקני בארה"ב. סקר גאלופ מפברואר 2019 מצא כי לשאלה למי נתונה אהדתך בעימות הישראלי-פלסטיני, שיעור הרפובליקנים האוהדים יותר את ישראל עומד על 76% בעוד שיעור הדמוקרטים האוהדים יותר את ישראל עומד על 43%. בחוגים אינטלקטואלים-ליברליים, המשפיעים על דרכה של המפלגה הדמוקרטית, עולות טענות על יחסה של ישראל לפלסטינים, על קיפוח של ערביי ישראל, על היעדר שוויון בין המינים, עירוב דת ומדינה, העדפת ערכים יהודיים על ערכים דמוקרטיים ועוד. לעומת זאת, בקרב הרפובליקנים התמיכה בישראל איתנה, ונידחות בתוקף טענות כאילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני פוגע באינטרס האמריקני או שוחק את הערכים המשותפים לשתי המדינות. במציאות אמריקנית מקוטבת גובר הקושי לשמור על האהדה הדו-מפלגתית לישראל, ולצדו גובר הפיתוי לזכות בתמורה מידית מהצד התומך (הרפובליקני) תוך התעלמות מהמחיר שעלולים להיגָבות מישראל בטווח הארוך יותר. ואכן, חלק מן המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות אינם נרתעים מהשמעת ביקורת על מדיניותה של ישראל (נשמעים איומים לפגוע בסיוע לישראל אם תספח שטחים ביו"ש, וכן כוונות לבטל את הפרישה מהסכם הגרעין עם איראן). הביקורת גברה בעקבות החלטת נתניהו, שהתקבלה בעידודו של הנשיא טראמפ, (15 אוגוסט 2019) לאסור את כניסתן לישראל של רשידה טליב ואילהן עומאר, שתי חברות קונגרס דמוקרטיות תומכות BDS. בהמשך להחלטה זו הצהיר טראמפ (20 אוגוסט 2019) כי יהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית מפגינים "או חוסר ידע מוחלט או אי-נאמנות גדולה" (הוא הבהיר בהמשך כי הכוונה לחוסר נאמנות לישראל). דבריו עוררו מחאה רבתי ביהדות ארה"ב והנשיא הואשם כמי שמעודד אנטישמיות לצרכיו הפוליטיים. מציאות זו, שבה היחס לישראל הופך לנושא תלוי-מפלגה, מציבה אתגר משמעותי למימוש היעד האסטרטגי המסורתי של ממשלות ישראל לדורותיהן: שמירת האהדה הדו-מפלגתית, ושמירת התמיכה והסולידריות של כלל יהדות אמריקה (שרובה אוהד את המפלגה הדמוקרטית).

הקודםהבא