הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

שאלת הביקורים בישראל משמשת במרבית הסקרים כאומדן לתחושת הקרבה. הנחת המוצא היא שככל שתחושת הקרבה גבוהה יותר, כך הרצון לבחור בישראל כיעד לביקור ולבוא אליה לפחות פעם אחת במהלך החיים גדל.

כפי שנראה, הקשר בין הביקור בישראל למענה לשאלות האחרות מובהק. גם אם לא ניתן, בניסוח הנוכחי, להצביע על סיבתיות לצד כזה או אחר, נכון יהיה לבחון בסקרים ממוקדים האם הסיבתיות היא לצד המוצע על ידי חלק מהחוקרים – קרי, קשר מוביל לביקור, או שמא עצם הביקור בארץ מוביל לחיזוק הקשר (כפי שסבורים מארגני "תגלית" ו"מסע").

יהדות ארצות הברית

סקרי AJC בעשרים השנה האחרונות (2000-2019), אינם מעידים על שינוי בשיעור מספר היהודים שמעידים כי מעולם לא ביקרו בישראל. שיעור דומה של מי שלא ביקרו (57%) נמצא גם בסקר פיו 2013.

יהדות אירופה


הנתונים מדו"ח ה-JPR (המבוססים על הסקר בשנת 2012) מצביעים על כך שרוב גדול מיהודי אירופה ביקרו בישראל, או גרו בה מעל שנה (87%), על פי החלוקה הבאה: 89% בשוודיה, בלגיה והממלכה המאוחדת, 88% בצרפת, 81% באיטליה, 78% בגרמניה, 76% בהונגריה, ו- 73% בלטביה. הנתונים מהסקר האחרון, שהתפרסם ב- 2019, מצביעים על עליה קלה. 89% ביקרו בישראל לפחות פעם אחת.

יהדות קנדה


הנתונים על ביקורי קנדים בישראל גבוהים, כאשר 20% בלבד העידו כי מעולם לא ביקרו בישראל, 36% ביקרו פעם אחת, 20% שלוש פעמים, 10% ביקרו 6-10 פעמים, ו- 7% ביקרו מעל 11 פעמים. 7% נוספים נולדו בישראל. זאת, לעומת 43% מיהודי אמריקה שביקרו בישראל. ממוצע הביקורים של הנסקרים הקנדים בישראל היה 5.1. מבין המשיבים, 92% מהאורתודוכסים, ו- 84% ממי שגילם פחות מ-45 ביקרו בישראל.

יהדות אוסטרליה


מנתוני סקר Gen08, עולה כי 86% מהמשיבים ביקרו בישראל לפחות פעם אחת (50% מהמשיבים במלבורן, ו- 45% מהמשיבים בסידני העידו כי ביקרו שלוש פעמים או יותר). בסקר קודם שנערך במלבורן בשנת 1991, עמד השיעור על 73% (לעומת 87% בסקר לשנים 2008/9).
בסקר Gen17 אנו רואים עליה נוספת. 92% מהמשיבים העידו כי ביקרו בישראל לפחות פעם אחת בחייהם. מעל 60% ביקרו בישראל שלוש פעמים או יותר (62% במלבורן, ו- 61% בסידני). כחמישית מהנשאלים אף גרו בישראל שנה או יותר.


מטפורת המשפחה


בשנתיים האחרונות (2018, 2019) נכנסה לסקרי ה- AJC שאלה המבקשת לתאר את יחס המשיבים ליהודי ישראל באמצעות מטפורה של משפחה. בשתי השנים, מרבית המשיבים נטו להתייחס ליהודים בישראל כאל משפחה מורחבת (%38.9 ב-2018, ו-%43 ב-2019). קבוצה משמעותית של משיבים לא רואה ביהודי ישראל משפחה כלל (%31.1 ב-2018, ו-28% ב-2019). גם כאן, ההשתייכות לזרם דתי משפיעה על התשובה, כאשר, בקרב החרדים, מרבית המשיבים ראו ביהודי ישראל אחים (46.4%). בקבוצות אחרות רבים ראו בהם משפחה מורחבת, אולם בקרב הרפורמים והחילונים, קבוצה משמעותית לא ראתה בהם משפחה (34.4% ו-33.3% בהתאמה).

תחושת אחריות להבטיח את קיומה של מדינת ישראל


שני הסקרים האוסטרלים בוחנים מגוון רחב של שאלות שאינן מופיעות בסקרים אחרים ויכולים לשפוך מעט אור על התחושות בקרב יהודי באוסטרליה.
אחת השאלות, למשל, מעידה על תחושת האחריות שחשים המשיבים כלפי ישראל. 88% ממשתתפי הסקר הסכימו עם ההיגד "אני חש/ה תחושה של אחריות להבטיח את קיומה של מדינת ישראל". ההסכמה עם ההיגד מתחזקת עם העלייה בגיל (83% בגילאי 18-29, 82% 30-39, 88% 40-49, 90% 40-49, 90% 50-59 %91% 60-69, 93% 70-79 ו-96% בגילאי 80-89).

עמדות היהודים בישראל


רבות מהשאלות במדד המשולב אינן מתאימות לקהל הישראלי, שכן הן עוסקות בקשר עם ישראל. להשלמת התמונה על יחסי יהדות ישראל-תפוצות במספרים, חשוב להבין מה עמדות הציבור היהודי בישראל. כדי לשמור על עקביות ויכולת השוואה, נבחן את עמדותיהם של הישראלים על פי השאלות המרכזיות במדד המשולב, בהתאמות הנחוצות לציבור בישראל:5

1. קרבה ליהודי התפוצות


שאלה לגבי תחושת הקרבה ליהודי התפוצות לא נשאלה באף אחד מהמחקרים אותם בחנו באופן ישיר. יחד עם זאת, מספר שאלות שכן נבחנו בסקרים, יכולות לרמז על תחושה זו. כך למשל, בסקר היהדות הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (2018) נשאלו ישראלים האם הם מסכימים או לא עם המשפט להיות יהודי טוב פירושו לדאוג לכל יהודי באשר הוא. מעל %90 מהמשיבים הישראלים הסכימו (31% הסכימו מאוד, 45% הסכימו במידה רבה ו-16% הסכימו במידה מועטה), רק 8% השיבו כי אינם מסכימים כלל עם האמירה. בקרב הדתיים נמצאה הסכמה גבוהה יותר, כאשר 1% בלבד מהדתיים הליברלים והדתיים לא הסכימו, אף אחד מהמשיבים שהגדירו עצמם דתיים תורנים לא התנגד לאמירה זו. מנגד, בקבוצת החילונים לחלוטין, 18% לא הסכימו כלל.

בסקר המכון היהודי לדמוקרטיה (2014), נשאלה השאלה האם מעניין אותך או לא מה קורה אצל יהודי התפוצות. רבים מהמשיבים העידו כי מעניין אותם לדעת מה קורה (42% השיבו מעניין מאוד, 39% השיבו די מעניין), רק 18% אמרו כי אינם מתעניינים כלל. רמת ההתעניינות נמוכה מעט בקרב צעירים (76% השיבו מעניין מאוד או מעניין בגילאי 18-21, ו-77% בגילאי 22-24).

היבט נוסף של תחושת הקרבה בא לידי ביטוי בנכונות להשקיע משאבים ביהדות התפוצות. סקר רודרמן (2019), בחן האם ישראל צריכה לקחת חלק במימון תכניות כמו "תגלית" ו"מסע". 77% מהמשיבים אמרו שבסך הכול כן, לעומת 14% שאמרו שבסך הכול לא. צעירים בגילאי 18-24 פחות תומכים במימון כזה (70% כן), לעומת מי שגילם גבוה מ-65 (85%). חילונים, מסורתיים ודתיים נוטים לתמוך במימון (80%, 79% ו-79% בהתאמה) יותר מחרדים (52%).

מחקר לפ"מ משנת 2016 מצא כי 27% מסכימים שישראל צריכה להשקיע משאבים בזהות היהודית של קהילות יהודיות בתפוצות כפי שהיא משקיעה בתרבות וזהות יהודית בישראל. שיעור ההסכמה עם הצעה זו מתואם עם רמת הדתיות, כאשר שיעור האתאיסטים שהסכימו לכך הוא 9%, שיעור החילונים 24%, שיעור המסורתיים 35%, שיעור הדתיים 32% ושיעור החרדים 43%. כשנשאלו כמה לדעתם צריכה מדינת ישראל להשקיע בחיזוק העם היהודי בתפוצות, 43% מהמשיבים הסכימו שישראל תשקיע חצי מיליארד שקלים ויותר, 48% מהמשיבים סברו כי על המדינה להשקיע עד 200 מליון ש"ח, ו-9% השיבו כי אינם תומכים בהשקעה בזהות יהודית כלל.

בשאלה אחרת, השיבו 55% מהנסקרים כי הם מסכימים מאוד שעל המדינה לעזור ליהודים במצוקה, גם אם אינם עולים לארץ. 21% התנגדו לרעיון לסייע.
טבלה 5: קרבה ליהודי התפוצות*

להיות יהודי טוב פירושו לדאוג לכל יהודי באשר הוא. JPPI 2018 האם ישראל צריכה לקחת חלק במימון תכניות כמו “תגלית” ו”מסע”. רודרמן 2018 מסכימים שישראל צריכה להשקיע משאבים בזהות היהודית של קהילות יהודיות בתפוצות. לפ”מ 2016 האם מעניין אותך או לא מה קורה אצל יהודי התפוצות. IDI 2014
סה”כ מסכים 92% 77% 91% מעניין – 81%
סה”כ לא מסכים 8% 14% 9% לא מעניין – 18%

* הפערים בחלק מהמקומות מקורם בנסקרים שסירבו להשיב על השאלה

2. דאגה ליהודי העולם היא חלק חשוב בהיותי יהודי


סקר הדיאלוג של המכון לשנת 2018, הציג את השאלה עד כמה אתם מסכימים עם הטענה לדאוג ליהודי העולם זה חלק חשוב מאוד מהיותי יהודי (דיאלוג המכון, 2018) – 89.6% מהמשיבים הישראלים הסכימו (לעומת 91.1% מיהודי ארצות הברית, ו-87% מיהודי שאר העולם).

3. עתיד יחסי ישראל – תפוצות


סקר AJC לשנת 2019, בחן כאמור את תשובותיהם של ישראלים לשאלה במבט קדימה לחמש השנים הבאות, האם אתה חושב שהקשרים בין היהודים באמריקה וישראל יהיו… 30% מהישראלים סברו כי הם יהיו חזק יותר, 23% השיבו כי הם צפויים להיחלש, ו-38% חזקים שיישארו ללא שינוי.

סקר קרן רודרמן מפברואר 2019 בחן שאלה אחרת: כיצד היית מגדיר היום את מערכת היחסים בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית? 57% מהמשיבים בישראל אמרו כי מערכת היחסים בסך הכול טובה, 30% הגדירו אותה כסבירה, 7% סברו כי היא בסך הכול גרועה. אין הבדלים משמעותיים בין קבוצות גיל שונות, אבל יש הבדלים הנובעים מזהותם הדתית של המשיבים, כאשר דתיים רואים את מערכת היחסים כטובה יותר (71% מהדתיים הגדירו אותה כטובה, לעומת 65% מהמסורתיים, 63% מהחרדים, ו-48% מהחילונים). אף אחד מהדתיים או המסורתיים לא הגדיר את מערכת היחסים כגרועה, לעומת 2% מהחרדים ו-13% מהחילונים.

סקר פיו 2016, שבחן את דעת הקהל של הישראלים כלפי יהדות התפוצות שאל על מידת ההסכמה עם ההיגד ליהודים בישראל ובאמריקה גורל משותף. 75% מהישראלים משתתפי הסקר השיבו כי הם מסכימים מאוד או מסכימים במידת מה עם הטענה. שיעור המסכימים היה גבוה יותר בקרב חרדים (88%), לעומת הדתיים (77%), המסורתיים (74%) והחילונים (72%).

המכון הישראלי לדמוקרטיה (2014), ולפ"מ בחנו את מידת ההסכמה עם היגד דומה ליהודים בישראל ובתפוצות גורל משותף. מרבית המשיבים בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו כי הם מסכימים עם אמירה זו (41% מסכימים בהחלט, ו-22% די מסכימים), 20% השיבו שהם די לא מסכימים, ו-15% בהחלט לא מסכימים. שיעור המסכימים היה נמוך יותר בקבוצות הגיל הצעירות. 40%. כמו בסקר פיו, גם בסקר זה נרשמה הסכמה גבוהה יותר בקרב חרדים (71% מסכימים בהחלט, 10% די מסכימים), לעומת דתיים ומסורתיים (43% מסכימים בהחלט, 22% מסכימים), וחילונים (28% מסכימים בהחלט, 27% די מסכימים). קבוצה נוספת, שלא נבחנה בסקר פיו, היא קבוצת הלאומיים. בקבוצה זו רמות ההסכמה גבוהות – 61% מסכימים בהחלט, ו-14% מסכימים. בסקר לפ"מ, 61% מהציבור מרגישים כי ליהודים בישראל וליהודי התפוצות גורל משותף, 16% מתנגדים להיגד.

טבלה 6: ליהודים בישראל ובתפוצות גורל משותף

פיו 2016 לפ”מ 2016 המכון הישראלי לדמוקרטיה 2014
סה”כ מסכים 75% 61% 63%
מסכים מאוד/ בהחלט 28% 32% 41%
מסכים 47% 29% 22%
סה”כ לא מסכים 23% 16% 35%
די לא מסכים 19% 9% 20%
בהחלט לא מסכים 4% 7% 15%
הקודםהבא