הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

שאלת עומק ואיכות היחסים בין היהודים בישראל ובתפוצות, עולה תדיר על סדר היום הציבורי. מתווה הכותל, חוק הגיור וחוק הלאום, הם רק חלק מהנושאים שהציתו מחלוקת ועוררו את הדיון מחדש. מאמרים רבים כבר הוקדשו לסוגיה. גם המכון למדיניות העם היהודי עסק בה בהזדמנויות רבות.1
בפרק זה של ההערכה השנתית נציג מגמות ונתונים, במטרה לשרטט תמונת מצב עדכנית של היחסים.

עיקרי הפרק

איסוף כלל נתוני הסקרים מציף מספר נקודות חשובות למקבלי ההחלטות בישראל ובתפוצות:

  1. המדד המתכלל מצביע על מגמת שחיקה בקשר ישראל-תפוצות. מגמה זו ניכרת בעיקר בקרב הדור הצעיר, ובקרב קבוצות שפחות קשורות לזהות היהודית (הדתית).
  2. יהודי ארה"ב נמצאים ברוב המקרים במדרגה התחתונה של הקשר לישראל. בתחושת הקרבה לישראל; בתחושה כי הדאגה לישראל היא חלק חשוב מיהדותם; במחשבה על עתיד היחסים; בשיעור המבקרים בארץ.
  3. למרות האמור בסעיף הקודם, ניתן לזהות מגמת שחיקה ביחסים גם בקהילות מחוץ לארצות הברית. כך לדוגמה, הירידה המשמעותית במספר המסכימים עם ההיגד כי דאגה לישראל היא חלק חשוב מיהדותם. מדאיגים במיוחד הנתונים המגיעים מצרפת, שנחשבה בעבר לקהילה שהקשר שלה לישראל חזק (שיעור המשיבים שסבורים שהיחסים עם ישראל יתחזקו בעתיד גבוה בצרפת בצורה משמעותית מזה שבארה"ב, אבל כך גם שיעור המשיבים שסבורים שהיחסים ייחלשו). ייתכן כי נתונים אלה נובעים משינויים דמוגרפים שחלו בצרפת, ומההחלטה של רבים מהיהודים שחשו מחוייבים לישראל לעלות לארץ (27,542 יהודים מצרפת עלו לישראל בין השנים 2012 ל-2018).2
  4. בשונה מהמדדים הסובייקטיבים, במדד האובייקטיבי של ביקור בישראל (למעט במקרה של יהדות ארה"ב, ששם אין מגמה מובהקת של שינוי), ישנה עלייה קלה במספר המבקרים בישראל לפחות פעם אחת.
  5. היהודים בישראל אופטימיים בנוגע ליחסים לעומת אחיהם בתפוצות. עם זאת, יש אצלם הבנה (אם כי חלקית) כי על ישראל לפעול באופן אקטיבי, ואף להשקיע משאבים בחיזוק הקשר.

האתגר

למרות השיח הנרחב בנושא וריבוי המחקרים. הניסיון לייצר מדד שמאפשר לקבל תמונה רחבה על מצב היחסים בין ישראל לבין התפוצות, הוא מאתגר מכמה בחינות:

  1. רבים מהסקרים שנערכו ממוקדים בקהלי יעד ספציפיים – בדרך כלל מדובר בסקרים המקיפים מדינה או איזור. מעטים הסקרים שנערכו בצורה אחידה במקומות שונים בעולם.
  2. חלק מהסקרים אינם מייצגים את האוכלוסייה היהודית, אלא את מי שהסכימו לקחת בהם חלק. בדרך כלל מדובר במשיבים קרובים יותר לעולם היהודי, לקהילה היהודית ולישראל.
  3. מרבית הסקרים אינם נערכים באופן קבוע כל שנה. חלקם נערכים פעם בכמה שנים, אחרים הם נקודתיים. יוצא מן הכלל בהקשר זה הוא סקר ה- AJC שמספק רצף של כמעט 20 שנות סקרים.
  4. ניסוח השאלות אינו אחיד מסקר לסקר, מה שמקשה על ההשוואות.
  5. רבים מהמחקרים מתבססים על סקרים המציגים תחושות סובייקטיביות, תחושות אלו עשויות להשתנות בהתאם לאירועים הזמינים בזיכרון המשיבים, דרך הפניה אליהם והשפעות אחרות מהסביבה.

למרות ההסתייגויות הללו, אנו סבורים שאיסוף הנתונים והצגתם זה לצד זה, עשויים לשרת את מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות.

מדד משולב של הקשר בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות

בדומה למדד המשולב בנושא האנטישמיות, שהמכון למדיניות העם היהודי מפרסם כבר כמה שנים – אנו מציעים בפעם הראשונה מדד משולב ליחסי ישראל-תפוצות. המדד מתבסס על ארבע שאלות מרכזיות, הנוגעות לממדים שונים של היחסים. יחדיו הן מאפשרות לשרטט תמונת מצב רחבה. מאחר שרבים מהמחקרים הקיימים מציעים נקודות מבט מוגבלת, על אוכלוסייה מסוימת או בנקודת זמן מסוימת, שילוב הנתונים מאפשר לערוך השוואות זהירות ולנסות לזהות מגמות ארוכות טווח. המדד משלב בין שאלה הבוחנת באופן ישיר את תחושת הקרבה (קרבה או חיבור רגשי), לשאלה הבוחנת את תחושת הקרבה כחלק מהזהות היהודית (דאגה לישראל היא חלק חשוב מהיותי יהודי), שאלה הבוחנת את התחושה ביחס לעתיד לבוא, ושאלה שיכולה לתת אומדן שאינו סובייקטיבי אלא אובייקטיבי על הקרבה, כמו מידת ההיכרות עם האחר (מספר הביקורים בישראל). אנו מאמינים שהצבת התשובות אלו לצד אלו, מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של הנתונים.

המדד המשולב נשען על מספר סקרים מרכזיים, וכמה סקרים משניים. הסקרים המרכזיים הם:

  • סקרי AJC (2000-2019) – תמונת מצב רחבה על יהדות ארצות הברית. בשנת 2019 התייחס הסקר גם ליהדות צרפת וליהודים בישראל.
  • סקרי ה-FRA (European Union Agency for (Fundamental Rights. בשיתוף ה-JPR – תמונת מצב על יהדות אירופה .דו"ח JPR מסתמך על נתוני ה-(European FRA Union Agency for (Fundamental Rights משנת 2012. המדגם כולל 5,919 משיבים יהודים בגילאי 16 ומעלה שמתגוררים בתשע מדינות אירופאיות. דו"ח זה מתייחס לשמונה מדינות: הונגריה, גרמניה, בלגיה, שוודיה, הממלכה המאוחדת, איטליה, צרפת ולטביה.
  • כותרתו של הדו"ח השני, שיצא מטעם ה-FRA היא: Young Jewish Europeans: perceptions and experiences of antisemitism
    המחקר הקיף 16,395 משיבים בגילאי 16 ומעלה, המגדירים עצמם יהודים, מ- 12 מדינות חברות האיחוד: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הונגריה, איטליה, הולנד, פולין, ספרד, שבדיה והממלכה המאוחדת. בנוסף, הסקר נעשה גם בלטביה, אולם בשל בעיה בנתונים, התוצאות לגבי לטביה, אינן מופיעות במחקר.
  • Gen08 ו-Gen17 תמונת מצב על יהדות אוסטרליה. פרוייקט Gen הוא שיתוף פעולה בין חוקרים מה-JCA ומאוניברסיטת מונש.
    • פרוייקט Gen08 כלל 5,100 משתתפים מסידני ומלבורן בגילאי 18 ומעלה.
    • פרויקט Gen17 כלל 8,047 משתתפים מסידני ומלבורן בגילאי 18 ומעלה.
  • Survey of Jews in Canada – הסקר בקנדה נערך בשנת 2018 בהובלת Environics Institute for Survey Research בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת-יורק. הוא כלל 2,335 משתתפים (כמחציתם מטורונטו, השאר ממונטריאול, ויניפג וונקובר) בגילאי 18 ומעלה.

בנוסף, כאמור, נעזרנו במספר סקרים נוספים המאפשרים לנו להשלים את התמונה, בעיקר בישראל-

  • סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2014 בנושא יחסי ישראל תפוצות.
  • סקר קרן רודרמן לשנת 2018.

סקר נוסף שיקבל התייחסות רחבה הוא סקר המכון למדיניות העם היהודי, שנערך במסגרת פרויקט הדיאלוג לשנת 2018. הסקר אינו משמש אותנו בנפרד, מאחר ומרבית המשתתפים הם בעלי זיקה לישראל ולכן לא מדובר בתמונת מצב מייצגת, אבל בשל היקפו הנרחב מבחינת מספר המשתתפים ופיזורם הגיאוגרפי (זהו הסקר היחיד הכולל משתתפים הן מארצות הברית, הן ממגוון מדינות אירופה והן מישראל), ובשל האופן שבו הוא נבנה, הוא מאפשר לנו להציג מעין פאנל מומחים, המשמש נקודת ייחוס. מספר סקרים נוספים של המכון, בהם סקר היהדות הישראלית, וסקרי הפלורליזם, שמשו גם

הם כנקודות ייחוס.
להלן פירוט השאלות והממצאים:

הקודםהבא