הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

  • סקר שנערך לאחרונה ע"י המכון הצרפתי לחקר דעת קהל (IFOP) מצא כי קרוב לתשעה מבין כל עשרה סטודנטים יהודיים במוסדות להשכלה גבוהה בצרפת חוו גילויי אנטישמיות בקמפוס. 2 מבין הסטודנטים האלה, 85 אחוזים אמרו כי נתקלו בהתבטאות אנטישמית, 75 אחוזים אמרו כי נאלצו לשמוע בדיחות על היהודים ועל השואה, ו-19 אחוזים סיפרו כי נתקלו ב"תוקפנות" אנטישמית. באופן ברור, קיימת הידרדרות, ולא רק בקמפוסים: על פי ממשלת צרפת, במהלך השנה החולפת חל גידול של 74 אחוזים במספר גילויי האנטישמיות בצרפת. סטראוטיפים אנטי-יהודיים (ותיאוריות קונספירציה) נפוצים במיוחד בקרב פעילי התנועה החברתית הפופוליסטית "האפודים הצהובים" (30 אחוזים, בהשוואה ל-10 אחוזים באוכלוסייה הכללית). למרות מאמצים המושקעים בהנחלה חינוכית של השואה, אחד מבין כל חמישה בוגרים צעירים בצרפת אומר כי מעולם לא שמע על השמדה של יהודים במלחמת העולם השנייה. 3
  • תוך התנתקות ממסורת העבר, הסוכנות לביטחון פנים של גרמניה גילתה בפומבי את מה שהיה ידוע היטב ליהודים מקומיים: מהגרים מוסלמים ייבאו מארצות המוצא שלהם דעות קדומות אנטישמיות בוטות, וחלק גדול מן התקריות האנטי-יהודיות האלימות נעשה ביוזמתם וביצועם של מוסלמים. 4
  • בעוד שבצרפת ובגרמניה מקורה של האנטישמיות הוא באוכלוסיות שוליים, בבריטניה מקורה במפלגה העשויה להיות מפלגת שלטון, שהוגדרה כ"אנטישמית מן הבחינה המוסדית". בהסתמך על מחקרים נרחבים, דו"ח מטעם CST (הארגון לביטחון יהודי בריטניה) טוען כי מפלגת הלייבור משמשת בסיס תמיכה לאנטישמיות, נכשלה בהתמודדות יעילה עם אנטישמיות, ולוקה בתרבות של הכחשת אנטישמיות והאשמת הקורבן. 5
  • העלייה החדה ביותר בתקריות אלימות נגד יהודים נרשמה באוקראינה (שבאופן פרדוקסלי נבחרו בה לאחרונה נשיא וראש ממשלה יהודים). במדינה זו נרשם גידול של יותר מ-50 אחוזים בתקריות אנטישמיות. גידול זה בא על רקע לאומנות גוברת במזרח אירופה, וניסיונות לטהר את שמם ולהאדיר את פועלם של תנועות ומנהיגים לאומניים מן העבר, שהיו גם האחראים לרצח ולגירוש יהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. במאי 2017 ערך מרכז המחקר "פיו" סקר בקרב 2,000 תושבים בכל אחת מ-18 המדינות במרכז ובמזרח אירופה. ממצאי הסקר מעלים כי 20 אחוזים מן המשיבים אינם רוצים ביהודים בארצם, ו-30 אחוזים אינם מעוניינים ביהודים כשכניהם. בנוסף לכך, 22 אחוזים מאזרחי רומניה ו-18 אחוזים מאזרחי פולין הביעו עניין במניעת הזכות לאזרחות של יהודים בארצותיהם.6
  • המצב במדינות אחרות איננו הרבה יותר טוב: רוב הבוגרים באוסטריה אינם יודעים כי שישה מיליון יהודים נרצחו בשואה.7

על פי המדד המשולב של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2019:

    • דעות הציבור הכללי כלפי יהודי אירופה השתפרו מעט בשנים האחרונות. יתכן כי להתפתחות זו יש קשר לעלייה בגישות שליליות כלפי מהגרים מן המזרח התיכון ומאפריקה, הנתפסים כמאיימים על הזהות הלאומית העיקרית של חלק ממדינות אירופה.
    • חרף המגמה הכללית החיובית, מספר התקריות האנטישמיות האלימות עלה במידה דרמטית בשנה החולפת. סתירה זו נובעת מנוכחותן של קבוצות שוליים של פעילי ימין קיצוני, שמאל קיצוני ומוסלמים קיצוניים.18
    • שלוש קבוצות אלה, המהוות בין חמישית ועד לשליש מכלל האוכלוסייה במדינות שונות באירופה, מתחברות ליצירת מסה קריטית של פעילות אנטי יהודית אשר (באופן בלתי-רשמי) חוסמת את הדרך להשתלבותם הנוחה של היהודים בזירה הציבורית המקומית.
    • מספר התקיפות האנטישמיות האלימות נגד יהודים עלה בשלוש המדינות העיקריות שנבדקו. בצרפת, חרף העובדה שסך כל התקריות האנטישמיות ירד, הקיצוניות האלימה עלתה וכללה אירועי רצח ברוטליים של שתי קשישות יהודיות בידי שכניהן המוסלמים האדוקים 19 בעוד שבצרפת האלימות האנטישמית באה בינתיים כמעט רק מצד מוסלמים רדיקלים, באנגליה האלימות האנטישמית באה גם מצד מוסלמים רדיקלים וגם מגורמים בעלי אוריינטציה ימנית קיצונית. בגרמניה, הממשלה מזהה את רוב יוזמי ומבַצְּעי הגילויים האנטישמים כמשתייכים לימין הקיצוני (אך יש לסייג: זוהי הקביעה המקובלת כאשר זהות התוקף אינה ידועה). יחד עם זאת, בשלוש המדינות העיקריות שנבדקו, הקהילות היהודיות עצמן חוששות מפני אלימות מצד מוסלמים קיצוניים יותר מאשר מפעילותן של קבוצות אחרות.
    • אף שהרגשות האנטישמיים במערב אירופה במגמת ירידה, היהודים מודאגים ביחס לעתידם, ורבים מהם לא מרגישים בטוחים דיים על מנת לבטא את זהותם היהודית בפומבי. יותר משליש מיהודי אירופה שוקלים הגירה, ורבים אינם רואים את עתיד ילדיהם ביבשת.
הקודםהבא