הערכות שנתיות

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

מגמות והמלצות
מדד משולב של אנטישמיות באירופה ובארה״ב
פרק חדש: יצירה של יהודים ויצירה יהודית

 

ראש פרויקט

שמואל רוזנר

משתתפים:

אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג,
שלום סולומון ואלד, רמי טל, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר,
דן פפרמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, אדר שיבר

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

ב-1945, בעקבות חשיפת מחנות ההשמדה וההכרה בחומרת האסון שהמיטה האידיאולוגיה האנטישמית, אימצו מדינות רבות באירופה מדיניות של דחייה עקרונית של כל ביטוי שניתן לפרשו כתומך בגזענות או בדעות קדומות. אולם שבעה עשורים לאחר השואה, נדמה שתקופת החסד שהוענקה ליהודים מתקרבת לנקודת משבר. השנאה ליהודים, שהושתקה במשך תקופה ארוכה, שוב פורצת בצורה גלויה. התבססות של שיח ביקורתי על ישראל מעניקה לגיטימציה מחודשת לביטויים אנטישמיים, שבעבר התקיימו בשוליים.

בנוסף להתפתחות זו, גלי הגירה השוטפים את אירופה והתפתחויות נוספות חיזקו רגשות לאומניים ושמרניים ברחבי היבשת, והם מאיימים על יציבותו של האיחוד האירופי ועל החזון המדיני המשותף למדינות החברות באיחוד. רבים מבני המעמד הבינוני במדינות המערב, שבהן חיים יהודים, חשים במצור המאיים על אורח חייהם. חלקם (בעיקר אלה הנוטים לימין) חוששים כי מהגרים עלולים "לתפוס את מקומם" ולהשתלט על אמצעי השליטה הפוליטית והתרבותית במדינה; אחרים (בעיקר אלה הנוטים לשמאל) חוששים מהידרדרות כלכלית-חברתית העלולה להביא להתרוששותם. היהודים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות כמי שמעוררים ומחזקים פחדים אלה.

הקודםהבא