תש"פ | 2020
לקראת ערב ראש השנה תשפ"א הבא עלינו לטובה, מציג המכון למדיניות העם היהודי את ההערכה השנתית של המצב והדינמיקה של העם היהודי בתוך מציאות גלובלית ייחודית – משבר מגפת הקורונה. המגפה כבר גרמה למותם של מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם. היא גם יצרה משבר כלכלי, ועלולה לבשר על תמורות מהותיות בסדר העולמי. נגיף הקורונה האיץ את הקמתה של ממשלת אחדות בישראל. ההקלות בסגר הכללי שננקט עם פרוץ המגפה נועדו להמריץ בהדרגה את חזרת המשק הישראלי לפעילות נורמלית, אולם בקיץ באה התפרצות מחודשת של הנגיף.
הקמת ממשלת האחדות ב-17 במאי 2020 הייתה אמורה לציין את קיצה של תקופה פוליטית סוערת, שבה נערכו בחירות לכנסת שלוש פעמים בתוך שנה אחת. מטרה זו לא הושגה. אמנם הוקמה קואליציה, אך דומה שאין בה שותפות אמיתית הנדרשת על מנת להביא ליציבות פוליטית ולהניע את המדינה קדימה. היריבות החריפה בין מנהיג הליכוד נתניהו לבין מנהיג כחול-לבן גנץ, פגעו באופן חמור באמון בין השניים, עד כדי איום להליכה לבחירות חדשות.
עד לפרסום ההודעה על תחילתו של תהליך נורמליזציה ביחסים בין איחוד האמירויות לבין ישראל נראה היה כי השנה תיזכר כאחת המאתגרות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. אך התפתחות זו חיובית ומשמעותית ביותר, והאפשרות שמדינות סוניות נוספות ילכו בעקבות האמירויות מבשרת על שינוי של ממש בפרדיגמה האזורית. יש בכך משום הוכחה לכך שעוצמתה הבסיסית של ישראל לא נפגעה מהמשבר. העובדה שרוב המנהיגים הסוניים באזור מעדיפים שותפות (גם אם שקטה ומוצנעת) עם ישראל על פני ברית עם פונדמנטליסטים שיעים, המאיימים על החזון של עתיד מודרני, מעודדת מאוד. אלה החדשות טובות למדינת ישראל, לעם היהודי ולמזרח התיכון.
התפתחויות חשובות מלבד המגפה, מאלצות את ממשלת ישראל לקבל החלטות מכריעות במספר תחומים, חרף אי-יציבותה של הקואליציה:
- א המשך תכנית הגרעין של איראן, והתעצמותם של ארגוני הטרור הנהנים מחסות איראנית.
- תהליך הנורמליזציה ביחסים עם האמירויות הביא להשעיית תוכנית הסיפוח של חלקים מיהודה ושומרון (בהתאם לתכנית השלום של הנשיא טראמפ), אך במקביל גם להחרפת התסכול בצד הפלשתיני. נושא זה היה ונותר אתגר קריטי במזרח התיכון. יש לציין כי הסיפוח, כפי שתואר ביוזמת טראמפ, יצר דילמה יהודית ערכית קשה: מצד אחד, הוא מציג הזדמנות היסטורית לממש זכות אבות ולהחיל ריבונות על חלקי המולדת התנ"כית; אך מצד שני, הוא טומן בחובו סכנה שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית ותאבד את זהותה היהודית. דילמה זו גורמת לפילוג בקרב הישראלים.
- הקיטוב הפוליטי ללא תקדים בארצות הברית, המשפיע באופן שלילי על יחסם של יהודים, בעיקר צעירים, לישראל.
- החמרת מגמת האנטישמיות, המאיימת על קהילות יהודיות ברחבי העולם. לצירוף של מגפה ושנאת יהודים יש פוטנציאל להגדיל את העלייה לישראל, במיוחד בקרב קהילות המחויבות לאורח חיים יהודי, אך עלול לגרום להתרחקות ולניכור אצל יהודים אחרים.
המכון למדיניות עם יהודי מספק למקבלי ההחלטות ניתוח מקצועי ומציע המלצות מדיניות אופרטיביות. מדי שנה מגיש המכון לממשלת ישראל את הערכתו השנתית, זאת בעקבות החלטה שקיבל בשנת 2004 ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל. כן מוגשת ההערכה לארגונים היהודיים המרכזיים ברחבי העולם. מאז 2004 מספקת ההערכה השנתית, פרויקט הדגל של המכון למדיניות העם היהודי, ארגז כלים מקצועי למקבלי ההחלטות בישראל ובתפוצות, בחמישה תחומים עיקריים: התפתחויות גאופוליטיות המשפיעות על העם היהודי; זהות והזדהות; קשרים בין קהילות יהודיות; דמוגרפיה; ומשאבים חומריים ויכולות השפעה הזמינים לעם היהודי.
ברצוני להודות לשמואל רוזנר, העומד בראש פרויקט ההערכה השנתית בשנים האחרונות, ולנצל הזדמנות זו להודות לכל קודמיו מאז המהדורה הראשונה, בהובלתם של תא"ל (מיל') עמוס גלבוע ופרופ' סרג'יו דלה פרגולה.
עבורי, באופן אישי, הקדמה זו היא הזדמנות להיפרד מן המכון למדיניות העם היהודי לאחר 18 שנים מאז ייסודו, עם פרישתי לגמלאות.
המכון נוסד כדי למלא חלל בתחום תכנון המדיניות בענייני העם יהודי בעולם כולו, לספק פרספקטיבה גלובלית ששורשיה נטועים בערבות ההדדית בעמנו, ובמחויבות העמוקה של מדינת ישראל- מדינת הגרעין של העם היהודי – לקהילות יהודיות בתפוצות.
לא קל להשיא עצות. על מנת להישמע ולהשיג השפעה של ממש גייס המכון את מיטב המוחות של העם היהודי בתחומי התכנון והאסטרטגיה, המייצגים את מלוא קשת ההשקפות האידיאולוגיות, משמאל לימין, מחרדי לחילוני, בשני מישורים: מנהיגות וצוות מקצועי.
אני גאה על כך שהצלחנו ליצור שפה מקצועית משותפת שאיננה מתחמקת ממחלוקות, שחותרת להשגת הבנה הדדית, ושיודעת להציג את דילמות המדיניות במלוא משמעותן.
מאמץ אדיר זה לא יכול היה להניב פרי אלמלא התגייסו אליו אישים בולטים מעולם המדיניות. ביניהם אציין את יושבי הראש של המכון, השגריר דניס רוס והשגריר סטיוארט אייזנשטאט; אליוט אברמס; נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור; שר המשפטים של קנדה לשעבר, ארווין קוטלר; יושבי הראש לשעבר של הסוכנות היהודית, השגריר סלי מרידור ונתן שרנסקי; היו"ר הנוכחי של הסוכנות היהודית; יצחק הרצוג; מנכ"לי הפדרציות היהודיות לשעבר, סטיב הופמן, ד"ר ג'ון רסקיי וד"ר סטיב נאסאטיר; היו"ר הנוכחי של הפדרציה של ניו יורק, אריק גולדסטין; יצחק מולכו; סמי פרידריך; ועמיתיי היקרים השגריר אבי גיל, תא"ל (מיל') מיכאל הרצוג, ד"ר שלום ואלד, ומנהלת הפרויקטים איטה אלקלעי. תודה מקרב לב על תרומתם רבת הערך. כן ברצוני להביע את הכרת תודתי לפרופ' יחזקאל דרור, אשר תרם רבות להשגה ולייצוב של הרמה המקצועית הגבוהה של המכון.
המכון למדיניות העם היהודי חייב את הישגיו בראש ובראשונה לטיבם, למקצועיותם ולמסירותם, של עמיתיו. ברצוני להודות להם מעומק ליבי, על שיתוף הפעולה, ולאחל למכון המשך הצלחה. למנהיגי ישראל והיהדות העולמית אני מאחל לקבל החלטות נכונות, תוך הסתייעות בתוצרתו האיכותית של המכון. מי יתן ויידעו לנווט את ספינת העם היהודי בנתיבים ראויים קדימה בביטחון, בשלום ובשגשוג.
אבינועם בר-יוסף
נשיא ומנכ”ל מייסד