תש"פ | 2020
בסך הכול, בשנה האחרונה הייתה המערכת
הדמוגרפית היהודית הכלל-עולמית יציבה למדי וללא תמורות משמעותיות, ולפיכך החלטנו להשאיר את המחוג הדמוגרפי ללא שינוי. סיכום המגמות הדמוגרפיות העיקריות בשנה החולפת (נתוני 2019), נכתב בעיצומה של מגפת הקורונה. מוקדם עדיין להעריך את השפעתה על הדפוסים הדמוגרפיים של יהודים בישראל ובתפוצות. בהנחה שלא תהיה תמותה נרחבת שתשפיע על תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית יהיה צורך לעקוב בחודשים הקרובים אחר שלושה מדדים דמוגרפיים עיקריים:
- עלייה לישראל. בעת המגפה העלייה כמעט הופסקה. לדוגמה, בחודש אפריל 2020 הגיעו לישראל 430 עולים בלבד לעומת כ-2300 בחודש אפריל 2019. ייתכן וחלק מהעולים רק יעכב את הגעתו ארצה ויממש את תכניותיו בהמשך השנה. אחרים עשויים לדחות את עלייתם למועד לא ידוע או לבטלה לגמרי. בה בעת, עולים שבאו בסמוך לתחילת המגיפה ועדיין לא נקלטו בארץ מבחינה חברתית וכלכלית עשויים להעדיף בתנאים הנוכחיים לחזור למדינת המוצא שלהם ובמיוחד אם יש להם שם משפחה, אופק כלכלי מבטיח יותר, וביטוח רפואי.
- עזיבת ישראל. ייתכן והמגיפה והמשמעויות החברתיות שלה, המצב הכלכלי הבלתי יציב, ודאגה להורים מבוגרים, כמו גם מה שנראה כרגע כמערכת רפואית בטוחה יותר בהשוואה לאלה של מדינות רבות אחרות, יחזיקו יותר ישראלים במדינה ויצמצמו את שיעורי ההגירה החוצה. באופן דומה, שיקולים אלו יכולים גם להחזיר ישראלים לארץ ובמיוחד מי שנמצא מעט זמן בחו״ל וללא משפחה או ילדים גדולים. ככל שהמגיפה תהיה חמורה יותר כך ההשפעה שלה על דפוסי העזיבה והחזרה של ישראלים עשויה להימשך לאורך זמן רב יותר.
- פריון. תקופות של משבר ומצבי חירום שמחזיקים אנשים בבית לאורך זמן עשויים להביא למספר לידות גדול כתשעה עד שניים-עשר חודשים לאחר מכן. מנגד, משבר מסוג הקורונה לא נחווה אף פעם בעבר. הוא כולל סגר ומגבלות תנועה לאורך זמן, צורך למצוא תעסוקה לילדים, ואי-וודאות כלכלית לרבות שיעורי אבטלה גבוהים. כל אלה יכולים לשנות את תכנון המשפחה ולהביא דווקא לדחייה בהולדת ילדים. בכל מקרה, בשלב זה אנו מעריכים שכל שינוי ברמת הפריון יהיה זמני בלבד.
טרם המגפה, ובדומה לשנים האחרונות, גם בשנה החולפת גדלה האוכלוסייה היהודית בעולם בקצב מתון של כמאה אלף איש, ובראשית 2020 היא נאמדה ב-14.8 מיליון. שינוי זה נובע מהעלייה במספר היהודים בישראל: מ-6,664 מיליון בראשית 2019 ל-6,773 מיליון בראשית 2020 (עלייה של 109 אלף או 1.6%). עלייה זו התקזזה מעט עם צמצום מסוים במספרם של יהודי התפוצות. בנוסף היו בישראל בראשית השנה הנוכחית 425,000 חסרי דת, כלומר, עולים זכאי חוק השבות שאינם יהודים על-פי ההלכה. בסך-הכול, היחס בין יהודים לבין לא-יהודים במדינת ישראל (לרבות המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון) נותר יציב והוא כ-79 אחוזים של יהודים לעומת 21 אחוזים של לא יהודים. בקבוצה היהודית כלולים גם חסרי דת, בהתחשב בכך שהם מתערים חברתית ותרבותית בחברת הרוב (בלעדיהם היה היחס יהודים-לא יהודים 74 אחוזים ו-26 אחוזים, בהתאמה).
מספרם של היהודים בארה״ב, הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות, נותר יציב על 5.7 מיליון איש. אומדן זה נשען במידה רבה על ממצאים של סקר פיו משנת 2013 והערכות על המגמות הדמוגרפיות בקרב יהדות ארה״ב מאז. יש לציין, עם זאת, כי ישנם אומדנים גבוהים של 6.7 מיליון ואף 7 מיליון. אומדנים אלה נובעים מהגדרות שונות של מיהו יהודי, כלומר, הגדרות הכוללות גם את מי שמציינים בסקרים שהם יהודים באופן חלקי; וכן משימוש במקורות אחרים של מיזוג של כמה סקרים כלליים הכוללים כל אחד מספר קטן של יהודים.
העלייה בגודל האוכלוסייה היהודית בישראל נבעה בעיקרה מריבוי טבעי, והיתר ממאזן הגירה חיובי. בסך הכול בשנת 2019 עלו לישראל קצת יותר מ-33,000 עולים חדשים (לעומת כ-28,000 בשנת 2018). החלק הארי של העולים לישראל בא מאירופה (במיוחד רוסיה, אוקראינה, וצרפת); מספרים יותר קטנים אבל ניכרים הגיעו מארה״ב ואנגליה. יש לציין כי בסך הכול באו עולים ממספר גדול של יותר משמונים מדינות בכל יבשות העולם. פחות ממחצית העולים לישראל בשנת 2019 היו יהודים (כאשר השאר הם לא יהודים זכאי חוק השבות).
שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות בישראל עלה מ-3.09 בשנת 2014 ל-3.16 בשנת 2016 ובשנת 2017 נותר ללא שינוי. הנתון החדש עבור 2018 מגלה כי הוא שוב עלה ועומד על 3.17.
הנתונים על ישראל מבוססים על פרסומים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובמיוחד שנתונים סטטיסטיים וירחונים סטטיסטיים.