תש"פ | 2020
משבר בריאות עולמי, וזירות פוליטיות משבריות (בישראל) וסוערות (בארה״ב), סיפקו השנה את תפאורת הרקע העיקרית להתנהלות היחסים בין ובתוך קהילות יהודיות. הרעש הניכר של זירות אלה, מחריש במידה רבה כל זירה אחרת. משבר הבריאות מוביל לשינוי ניכר בטקסים יהודיים (ליל סדר, בתי כנסת, מימונה, יום העצמאות), לביטול או דחייה של נסיעות וביקורים (תיירות, תכניות נסיעה לישראל, חילופי סטודנטים) ולמעבר של עיקר הפעילות היהודית, כולל זו המבטאת יחסית בין הקהילות, לזירה הדיגיטלית.
בין האירועים המרכזיים שהשפיעו השנה על יחסי הקהילות אפשר למנות את הבאים:
- הבלימה הפתאומית של מפגשים של קבוצות יהודיות (כולל משפחות, קהילות, ארגונים, שליחים ועוד) בשל משבר הקורונה. בלימה זו השפיעה הן על דרגים של מנהיגים ומקבלי החלטות, אבל עוד יותר מזה על הציבור היהודי הרחב.
- משבר בריאותי וכלכלי בקהילות ברחבי העולם, שחלקן נזקקו לסיוע חיצוני (איטליה).
- קיום בחירות חוזרות בישראל (אפריל וספטמבר 2019, מרץ 2020) שלוו ברטוריקה מגבירת מתח בין קבוצות של יהודים, וכן בוויכוח על יחסי יהודים ולא יהודים בישראל (שיש לו השפעה גם על תדמית ישראל בקרב יהודים בעולם). הקמת ממשלת אחדות בישראל, המכנסת רוב ניכר מנציגי הבוחרים היהודים לקואליציה משותפת.
- המשך העיסוק בעלייה ברמת האנטישמיות, באירופה וגם בארה״ב, שישנם סימנים שגם היא עלולה לעלות מדרגה בשל משבר הבריאות.
- פתיחת שנת בחירות לנשיאות באמריקה, שהנושא היהודי והנושא הישראלי מלוות אותה, בין השאר בשל הבדלי גישות חריפים בין מועמדים ביחס לישראל.
- בחירות לקונגרס הציוני העולמי שזכו להשתתפות גבוהה בהרבה מהמקובל בעשורים האחרונים. בחירות אלה משקפות עניין של המעגל הראשון של מנהיגים ופעילים בעם היהודי להשפיע על עיצוב דמותה של ישראל (פערי השקפה הנוגעים לישראל היו נושא מרכזי מאוד במערכת הבחירות לקונגרס). עם זאת צריך לציין שבישראל עוררו בחירות אלה עניין מועט עד זניח, וכי השפעתן על מדיניות ישראל לא צפויה להיות גדולה.
השעון הושאר השנה ללא תזוזה,משום שנדמה שלצד כמה גורמי התרחקות, תחושת החירום הנובעת ממאבק נגד בעיות דרמטיות הנובעות ממשבר הקורונה (שימור קהילה, יצירתיות יהודית, התמודדות עם שיעורי תחלואה גבוהים בקהילות מסוימות, ביטויי אנטישמיות) העבירה את נושאי המחלוקת העיקריים בין יהודים למדרון אחורי, והבליטה את הצורך בשיתוף פעולה ועזרה הדדית. בנוסף, קצב התפתחויות מהיר ורמת אי ודאות גבוהה מקשים על היכולת לזהות בוודאות את כיוונן של מגמות ארוכות טווח.
| דינמיקות | מחזקות קשר | מחלישות קשר |
| מגפת וירוס הקורונה | דחיקה של מחלוקות לאחור. הבלטת הצורך בקהילה ועזרה ההדדית | ביטול טקסים, אירועים, כנסים, ביקורים, נסיעות, קשר אישי וישיר בין יהודים. הציפיה לסיוע הדדי של יהודים מקהילות שונות (כולל מישראל) לא מומשה באופן ממצה |
| משבר פוליטי בישראל | הקמת ממשלת אחדות מאפשרת התמקדות בפתרון בעיות והסטה של מאבקים פוליטיים לרקע | חידוד מתחים בין קבוצות של יהודים, ובין יהודים ללא יהודים (בישראל), מחליש את היכולת לתקשורת עניינית עם יהדות העולם (שיקולים פוליטיים גוברים על שיקולים מדיניים) |
| המשך גילויי אנטישמיות | אתגר משותף ליהודים, המחזק צורך ורצון בשיתוף פעולה | בקרב קבוצות מסוימות מביא להאשמת הקורבן (בדגש על ישראל) או להתנשאות על יהודים (הנשארים להתגורר במדינות שבהן אנטישמיות גוברת) |
| תכנית השלום של הנשיא טראמפ / אפשרות לסיפוח ביהודה ושומרון | תמיכה של רוב הציבור היהודי בישראל בכמה עקרונות מוסכמים הנוגעים לזירה המדינית | חידוד פערים אידיאולוגיים בין יהודים, שעשוי להחריף אם תנקוט ישראל צעדים מעשיים של סיפוח שטחים והרחבת בנייה בהתנחלויות |
| בחירות בארה״ב | בולטות (בתחילת המרוץ) של מועמדים יהודים, המדגישים את הצלחת הקהילה היהודית בארה״ב | מתח בתוך הקהילה בין קבוצות פוליטיות מתחרות, וכן מתח מול ישראל בקרב קבוצות שהעדפתן סותרת את זו של ממשלת ישראל |
| עימות על שת״פ עם הרשימה הערבית בהרכבת הקואליציה בישראל | העימות היה מצע לדיון חשוב על משמעות ישראל כמדינה יהודית ועל התנאים הנכונים לקיומה ככזו | השקפות אידיאולוגיות מנוגדות הביאו לעימות חריף, שהועלו בו טענות לזניחת הציונות (מצד אחד) ולזניחת ערכי הדמוקרטיה (מצד שני) |
| בחירות לקונגרס הציוני | חיזקו עניין בציונות ובישראל, עוררו מעורבות והשתתפות של פעילים | חידוד מתחים אידיאולוגיים, בין השאר בשל תוצאות שהבליטו וחיזקו מפלגות המייצגות קבוצות מיעוט בתפוצות (בעיקר חרדים) |