הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2020

תש"פ | 2020

הערכה שנתית 2020

"הקורונה הכלכלית"

הגל הראשון של מגפת הקורונה תבע מחיר כלכלי כבד במיוחד ממדינות המזה"ת: ירידה בהכנסות ממכירת נפט וגז, שיתוק מגזר התיירות, ירידה בהעברות כספים של עובדים היוצאים להשתכר מחוץ לארצם ופגיעה ביצוא בגלל המיתון במשק העולמי. זוהי מהלומה הניחתת על אזור, שגם כך מדשדש בתחום הכלכלי:

  • בסוריה, המגפה פוגעת במדינה שבה תשתיות בסיסיות קרסו במהלך מלחמת האזרחים והיא כורעת תחת נטל כבד של סנקציות אמריקאיות והיפר-אינפלציה. 80 אחוז מתושבי סוריה חיים מתחת לקו העוני, 40 אחוז מובטלים ועל רבים מאיימת חרפת רעב.
  • הפיצוץ המחריד שאירע בנמל ביירות (4 אוגוסט 2020) והתפטרות הממשלה בעקבותיו, צפויים להחריף את המשבר הכלכלי והחברתי בלבנון שאף נאלצה להכריז על חדלות פירעון. החוב הלאומי עומד על 170% מהתוצר ואזרחים רבים שנותרים ללא פרנסה ותקווה מפגינים ברחובות ואינם נרתעים מלהאשים את חיזבאללה באחריות לסבלם.
  • מצרים ציינה בפברואר השנה את לידתו של האזרח ה-100 מיליון. כמחצית מהם מתקיימים על הכנסה של פחות מ-2 דולר ליום. עד מועד כתיבת שורות אלה טרם הושג הסכם במו”מ לקראת הפעלתו של הסכר האתיופי -“רנסנס”- שמצרים חוששת שיגרע ממי הנילוס וימיט אסון על החקלאות המצרית. (מצרים הזהירה בעבר שאם אתיופיה תפעיל את הסכר ללא הסכמתה היא עלולה להפעיל את צבאה).
  • הכלכלה הירדנית נתונה במשבר מתמשך. המגפה מאיימת לבלום את הצמיחה הצנועה, והצפי הוא לכיווץ הכלכלה בשיעור של 3.5% (מחירי הנפט הנמוכים מאזנים במידת מה את נזקי הקורונה).
  • בתימן מתחולל אסון הומניטרי כבד. חמש שנותיה של מלחמת האזרחים הביאה 80% מהאוכלוסייה אל מתחת לקו העוני. על פי נתוני האו"ם (אוקטובר 2019) ילדים מתחת לגיל 5 מתים בתימן בקצב של אחד בכול 12 דקות (מסיבות שניתן למנען).
  • ירידת מחירי הנפט והתכווצות צפויה של המשק הסעודי השנה ב–7%, במקביל לשחיקה בנכונות האמריקאית לסייע בהתמודדות מול אתגרי הזירה האזורית דוחפות את יורש העצר הסעודי לחפש פתרונות של פשרה ללחימה בתימן, למשבר עם קטאר ואף ליחסים עם איראן.
  • איראן הוכתה קשה במשבר הקורונה, והיא מתמודדת עם משבר כלכלי חריף, המעמיק עקב הירידה בהכנסות הנפט והסנקציות הקשוחות שמוטלות עליה ביוזמת ארה"ב.
  • הכלכלה הטורקית, שהישגיה המרשימים היו קלף מנצח עבור שליטה, הנשיא רג׳פ טייפ ארדואן, מצויה עתה במשבר: ירידת ערך המטבע, גירעון תקציבי גדול, חוב חיצוני גבוה, אינפלציה, ואבטלה גואה.

פגיעתה הכלכלית של הקורונה עשויה להאיץ מגמות חברתיות ופוליטיות המאיימות על יציבות המזה״ת, הרווי גם כעת במלחמות, טרור, גלי פליטים, משברים הומניטריים, כלכלה מדשדשת, שחיתות, אבטלה, ומערכות שלטון כושלות. מהלכי השיקום הכלכליים הנדרשים מתסיסים את החברה, משום שהם כרוכים בצמצום סובסידיות ובפגיעה באוכלוסייה חלשה. על ישראל להיות דרוכה לאפשרות שהלחצים הכלכליים ידחפו כמה משליטי האזור להסיט את התסיסה לכיוונה של ישראל.

איומים ישירים

לצד האיום האיראני, ישראל עומדת מול סכנה להידרדרות אלימה בזירה אחת או יותר – מול חמאס, חיזבאללה, סוריה וכן בשטחי יהודה ושומרון.
איראן: הרמטכ"ל, אביב כוכבי, קבע בנאום פומבי (25 דצמבר 2019) כי ישראל לא תאפשר לאיראן להתבסס במרחב הצפוני בכלל, ובעיראק בפרט: "איראן ממשיכה… לייצר טילים המגיעים לשטחנו והכפילה את כמות האורניום המועשר שברשותה… אנחנו מבינים שהאפשרות שנגיע לעימות מוגבל או יותר מזה מול איראן היא לא אפשרות בלתי סבירה". ואכן, ישראל פועלת כדי לסכל את התבססות איראן ועושי דברה בסוריה וכדי לבלום העברת נשק אסטרטגי לידי חיזבאללה. ישראל אינה נרתעת מלתקוף יעדים איראניים. בולטת במיוחד תקיפת המתקן ליצור צנטריפוגות מתקדמות בנתנז (2 יולי 2020) שיוחסה לישראל (ולארה"ב). במקביל, העימות גולש גם לזירת הסייבר: ב–23 באפריל 2020 דווח על ניסיון פגיעה איראני בתשתית המים של ישראל ובהמשך על תגובה ישראלית (9 מאי 2020) ששיבשה קשות פעילות נמל ימי בבאנדאר עבאס. מסכת התרחשויות אלה מלמדת על היתכנות גבוהה להסלמה ועל הכורח המוטל על ישראל להיות ערוכה לתגמול איראני.

הסנקציות האמריקניות ופגעי הקורונה לא הביאו עד כה את טהראן לוותר על מאמציה להשגת יכולת גרעינית צבאית וגם לא לזנוח את חתרנותה האזורית. התנהלותו הלעומתית של טראמפ מקשה על וושינגטון לגבש תמיכה במועצת הביטחון, שדחתה את הצעת ארה"ב להארכת אמברגו הנשק על איראן (14 אוגוסט 2020). רוסיה וסין המעוניינות למכור לטהרן מטוסי קרב מתקדמים התנגדו להצעה ו-11 חברות מועצה אחרות נמנעו (הרפובליקה הדומיניקנית הייתה היחידה שתמכה בהצעת ארה"ב). טראמפ איים בתגובה להפעיל את סעיף ה"סנאפבק" (snapback) שבהסכם הגרעין שמאפשר להשיב הסנקציות נגד איראן, אך הסיכויים להצלחת המהלך אינם רבים בייחוד על רקע פרישתה של ארה"ב מן ההסכם.

ברשות איראן יש עתה מאגר חומר מועשר המאפשר התאמה לפצצה גרעינית בתוך חודשים ספורים. (אם כי גורמי מודיעין שונים מעריכים כי הפגיעה בנתנז הסיגה משמעותית את תוכנית הגרעין האיראנית). טהראן מצרה את צעדיהם של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מפתחת טילים בליסטיים ארוכי טווח, ועל התקדמותה בתחום ניתן ללמוד מהצלחתה לשגר לחלל לווין צבאי (22 אפריל 2020). במהלכיה הצבאיים איראן משדרת כי לא תיכנע ללחצים עליה. כך כאשר תקפה את מתקני הנפט במזרח סעודיה בטילי שיוט (ספטמבר 2019); כאשר נקטה במהלכים האלימים נגד מכליות נפט במצרי הורמוז; כאשר התגרתה באניות מלחמה אמריקניות המשייטות במפרץ הפרסי; כאשר פגעה באמצעות מיליציות שיעיות בשגרירות ובמטרות צבאיות של ארה"ב בעיראק; כאשר חתמה על הסכם לשת"פ צבאי עם דמשק ביולי 2020, שנועד, בין היתר, לשדרג את מערך ההגנה האווירית של סוריה.

חיסולו בידי ארה"ב של מפקד "כוח קוּדְס" של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני (3 ינואר 2020) החריף את העימות בין וושינגטון לטהראן. ההערכה הרווחת היא שאיראן תמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב בטרם תחליט על צעדיה. ישראל צריכה להיערך, הן לאפשרות של פתיחת מו"מ בין ארה"ב לאיראן, שיש לו משמעויות כבדות, והן לאפשרות של החרפת מהלכיה הצבאיים של טהראן עד להתלקחות צבאית כוללת.

חיזבאללה

הארגון הדומיננטי בפוליטיקה הלבנונית נרתע כבר יותר מעשור מפתיחת חזית לחימה עם ישראל. מעורבות הארגון בדיכוי המחאה העממית על רקע המשבר הכלכלי הכבד בלבנון אינה מוסיפה ליוקרתו והוא נתפס ציבורית כמכשול לשיקום הכלכלה. הכרה זו העמיקה בעקבות הפיצוץ ההרסני בנמל ביירות. לצד היערכות לעימות צבאי, ישראל נאבקת בארגון גם בזירה המדינית ולאחרונה רשמה הישג כאשר גרמניה הלכה בעקבות בריטניה והכריזה על חיזבאללה, על כול ענפיו, כעל ארגון טרור (30 אפריל 2020). ברשות חיזבאללה יותר מ-120 אלף רקטות שטווחן עד עומקה של ישראל. איראן מבקשת לחזק איום זה ופועלת להקמת תשתיות בסוריה, ומפעלים תת-קרקעיים בלבנון, לייצור רקטות מדויקות לחיזבאללה. בישראל נערכים לאפשרות שבהתלקחות הבאה הארגון ינסה לפגוע במתקני הגז הימיים ובתשתיות חיוניות בישראל, ואף להחדיר כוחות אל מעבר לגבול כדי לתפוס שטחים סמוך לגבול הצפון. למרות ההערכה המקובלת, שלפיה לחיזבאללה אין עתה עניין להסתכן במלחמה נוספת עם ישראל, בין השאר בשל העובדה שעודנו מלקק את פצעי מעורבותו במלחמה בסוריה ומצוי תחת לחץ פוליטי וכלכלי כבד בלבנון, אין להתעלם מאפשרות להסלמה לא מתוכננת בחזית הצפון, מה גם שהעמקת העימות הישראלי-איראני עלול להניע את טהראן לדחוף את חיזבאללה לתקוף את ישראל. (בראשית אפריל 2020 ישראל חשפה הוכחות מצולמות לכך שסוריה מתירה לחיזבאללה לנסות להתבסס בגולן הסורי).

עזה

על פי נתוני צה״ל, במהלך שנת 2019 נורו מרצועת עזה לעבר ישראל 1,295 טילים ורקטות, בתגובה, צה"ל תקף 900 מטרות ברצועת עזה. במקביל, גם במה שנראה כרגיעה ביטחונית יחסית בעזה (המיוחסת גם לפגעי הקורונה), השב"כ מסכל פיגועים ביוזמת חמאס ביו"ש (בשנת 2019 סוכלו 560 פיגועים, בהם עשרה פיגועי התאבדות, ארבעה פיגועי חטיפה ולמעלה מ-300 פיגועי ירי).

חמאס, השולט בעזה, פועל תחת לחץ של ישראל ומצרים, וחשוף לתסיסה וביקורת ציבורית פנימית על רקע ההרס ברצועה, העוני, המצור המתמשך ושיעורי האבטלה הגבוהים. שיעור העוני ברצועה עומד, על פי נתוני האו"ם, על 38%, ומתוך 2.1 מיליון התושבים, 1.3 מיליון נזקקים לחבילות מזון המסופקות על ידי סוכנויות סיוע. נתונים קשים אלה מחריפים לנוכח ההשלכות הכלכליות של הקורונה.

חרף המודעות הבינלאומית והאזורית לחומרת המצב ולפוטנציאל הנפיץ הטמון בו, הסיוע לרצועה נותר מוגבל. זאת, הן בשל רתיעה מהשקעת משאבים ב"אזור מלחמה", והן עקב היריבות בין הרש"פ לחמאס והחשש שמתן סיוע לתושבי עזה יביא לחיזוק מעמדו של חמאס. הרש״פ מפעילה לחץ כלכלי על הרצועה, כחלק מהמאבק בחמאס וכמנוף לחץ על ישראל (החוששת שאסון הומניטרי ידחוף את החמאס לעימות).

אין לשלול אפשרות שהמצב הקשה ברצועה ידחוף את החמאס להעדיף דווקא הפסקת-אש ארוכת טווח עם ישראל. במסגרת תסריטים אלה יש להביא בחשבון גם את מהלכיו של ארגון הג'יהאד האסלאמי, המקבל מימון איראני ועלול, בהכוונת טהראן, לנסות לחבל בניסיונות ההגעה להסדר ברצועה.

דאע״ש

התבוסה שספג דאע"ש וחיסול מנהיגו אל-בגדאדי בידי ארה"ב (27 אוקטובר 2019), אין פירושה חיסול התשתית הרעיונית, החברתית והדתית שעליה צמח הארגון. דאע"ש מוכיח מעת לעת את יכולתו לבצע פעולות טרור. דובר הארגון אף קרא לפגוע במטרות יהודיות כדי לבלום את תוכנית טראמפ (27 ינואר 2020).

הקודםהבא