מקבלי החלטות בעם היהודי נדרשים לקבל החלטות שמשמעותן ארוכת טווח, בעידן של אי ודאות המחייב שמירה על גמישות.
שינויים מסתמנים בסדר העולמי מציבים אתגר לעם היהודי: הגלובליזציה תאמה את יתרונותיה של הכלכלה הישראלית. שגשוג יהדות המערב נסמך על ערכי השיטה הדמוקרטית-ליברלית.
משבר מגביר את הצורך באמון הציבור בממשלה כדי לאפשר שיתוף פעולה מרבי לקראת יציאה ממנו.
משבר הבריאות הוא הזדמנות לעודד עלייה לישראל.
הקהילות בתפוצות נדרשות לוודא שיש משאבים לקיום המוסדות, לסייע ליהודים במצוקה, להשקיע בפעילויות עם פוטנציאל צמיחה לעתיד, לסייע לקהילה הכללית.
על הקהילות להיערך לתקופה של עליה משמעותית באנטישמיות. היערכות זו צריכה לכלול, בין השאר, הגנה פרו אקטיבית, קואליציות, שתדלנות, כלים למצב חירום.
נדרשת התאמה של יחסי ההנהגה החרדית עם השלטון האזרחי, שתאפשר זיהוי מהיר של משברים המחייבים השעיה של יחסי האי-אמון המובנים בין החרדים ללא חרדים.
לאחר המשבר הקהילות ידרשו לבחון את האיזון בין יתרונותיו של מרחב הפעילות המוחשי (המייצר מחויבות) לבין אלה של מרחב הפעילות הדיגיטלי (חיבור מהיר).
