תש"פ | 2020
למדד הפלורליזם אין קשר ישיר למשבר הבריאותי והכלכלי העובר על ישראל והעולם בתקופת הכנתו. מטרתו לזהות מגמות ארוכות טווח ולא להגיב להתפתחויות קצרות טווח. עם זאת, משברים מייצרים לעיתים נקודות מפנה שהשפעתן נמשכת גם עם תום המשבר. בהקשר זה, ראוי לבחון כמה נתונים המיוצגים במדד, ובראשם האלה המתייחסים לקבוצות שמתבלטות בתקופת המשבר.
נציין שני נתונים כאלה, הנוגעים ליחסם של ישראלים שאינם חרדים לישראלים חרדים. בתקופת משבר הקורונה נרשם עיסוק נרחב באופן שבו החברה החרדית מתמודדת עם הנחיות הממשלה, עם הצורך לשנות אורחות חיים ועוד. לחברה החרדית אמון נמוך יחסית במוסדות חשובים של המדינה, עובדה שבאה לידי ביטוי בכך שקבוצות משמעותיות מהם השתהו בקיום את הנחיות מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות ובממשלה.1 בולטותם הן בהזדקקות לתשומת לב נפרדת, הן בשיעור הנפגעים, הן בצורך להפניית משאבים מיוחדים, עשויה להשפיע הן על המערכת החרדית הפנימית (הנהגה, ערכים, יחס למוסדות) והן על יחסם של ישראלים אחרים לחרדים.
מדד הפלורליזם בודק מדי שנה את היחס לקבוצות שונות באוכלוסייה, והחרדים מדורגים באופן עקבי בתחתית סולם ״התרומה למדינה״ (זה לא אומר שאינם תורמים, אלא שישראלים אחרים תופסים אותם כמי שאינם תורמים). הם דורגו במקום נמוך גם בשנה זו, ובשקלול תשובות היהודים והלא יהודים, החרדים הם מי שתרומתם למדינה נתפסת בממוצע כנמוכה ביותר מכלל הקבוצות שנבדקו (במדד הנוכחי נבדקו 17 קבוצות. ביחס לרובן לא ניכר שינוי ממשי לעומת השנה שעברה).
השנה נוספה לשאלה זו גם שאלה מפורטת יותר הבודקת האם לדעת הישראלים החברה היהודית מתייחסת לקבוצות מיעוט שונות ״לא מספיק טוב״ ״טוב״ או ״יותר מדי טוב״. בשאלה זו (כמו בשאלת התרומה למדינה) ניכר פער ממשי בתשובות על פי סולם שמירת המסורת. מחצית האוכלוסייה החילונית סבורה שהחרדים זוכים ליחס יותר מדי טוב. לעומתם המחצית המסורתית והדתית נוטה לקביעה שהיחס לחרדים טוב, או לא מספיק טוב. קרי, היחס צריך שימור או שיפור. כאמור, נתונים אלה נאספו במהלך ועל רקע משבר הקורונה. הם מעידים על היחס לחרדים בתקופה נתונה שהיא גם תקופה משברית. יש צורך לעיין בהם שוב בשנים הבאות, כדי לבחון האם ועד כמה הם משתנים עם תום המשבר, וגם על רקע תמורות, אם יהיו, בחברה החרדית עצמה.