ראו: שמואל רוזנר, מעריב https://www.maariv.co.il/journalists/Article-757989.
ראו לדוגמה סקרי הארגון חדו״ש, המלמדים על תמיכה של כשני שישים מהציבור היהודי בהפעלה של תחבורה חלקית או מלאה בשבת. http://www.hiddush.org.il/Framework/Upload/ArticleImage_f014d6e2-bbc0-4249-a817-f4ec26549ddc_280.jpg
ראו לדוגמה את מדד האמון של המכון לדמוקרטיה שבו הרבנות הראשית ממוקדמת באופן קבוע בתחתית סולם המוסדות. בממד 2017 רק 20% מהיהודים הביעו אמון ברבנות. https://www.idi.org.il/articles/20082
בהקשר זה ראוי לציין כי המסגרת הפרוייקט #יהדותישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נמצא כי רוב מבין הצעירים החילונים בישראל (מתחת לגיל 35) אומרים כי אין בכוונתם להינשא באמצעות הרבנות.
ראו סקר ״שחרית״ 2017, שבו 14.6% הגדירו את זהותם כפלסטינית.
ראוי לשים לב כי במקביל לעלייה בהצבעת ערבים לרשימה המשותפת חלה בבחירות 2020 ירידה של הצבעת ערבים לרשימות ״יהודיות״, כמו כחול לבן והעבודה-מרצ.
ראו לדוגמה: הצבע חזר ללחיים: הפוליטיקה הערבית בעקבות הבחירות לכנסת ה-22, מוחמד דראושה, ביאן, מרכז משה דיין. https://dayan.org/he/content/5424
הציטוט מתוך חסמים לשלום בסכסוך הישראלי פלסטיני בעריכת יעקב בר סימן טוב, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2010. https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_barriers-heb.pdf
ראו: מירושלים למכה ובחזרה: ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים, יצחק רייטר, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2005.
סימנים פחות מפורשים להכחשה זו אפשר למצוא גם בסקר מכון שחרית (2017) על הקשר ההיסטורי של יהודים לירושלים ולארץ ישראל.
ראו לדוגמה: עליה וקוץ בה: רק 53 אחוזים מהעולים לישראל בשנים האחרונות הם יהודים, בנימין לאשקר, מידה, 2018.
הרב לאו ל"הארץ": לבחון מחדש את חוק השבות, יאיר אטינגר 2014.
הרב יוסף בתגובתו: תיקון חוק השבות הוא קודם כל אינטרס של העולים, אריק בנדר, מעריב, 2020.
ראו: החלוקה הדתית בחברה הישראלית, פיו 2015. https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf
המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה, שמואל רוזנר, ג׳ון רסקיי, המכון למדיניות העם היהודי, 2016.
70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא, שמואל רוזנר, ג׳ון רסקיי, המכון למדיניות העם היהודי, 2018.
