תש"פ | 2020
הערכה שנתית 2020
- פתח דבר
- הקדמה מאת דניס רוס וסטוארט אייזנשטאט
- המלצות מדיניות
- מגמות
- סקירות רוחב
- מדדים
- דו"חות המכון
- מצב הרוח
סקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי נערך השנה בצילה של מגפת הקורונה, ומיד בתום שנה שבה החברה הישראלית עברה שלוש מערכות בחירות קשות ומתוחות. הוא לימד שאירועים אלה לא ערערו באופן ניכר, לפחות בשלב זה, את תחושת הלכידות הישראלית. במדד הנוחות הבוחן האם לישראלים ״נוח לחיות בישראל כמי שהם״ אין כמעט שינוי לעומת השנה שעברה. באופן דומה, רוב הישראלים, יהודים ולא יהודים, מרגישים ״ישראלים אמיתיים״ לפחות במידה מסוימת.
להלן כמה מהממצאים המשמעותיים ביותר במדד השנה, ולאחריהם דיון מפורט במשמעותם:
- עלייה דרמטית לעומת השנה שעברה בשיעור הערבים המגדירים את זהותם העיקרית ״ישראלי״ וירידה חדה מקבילה בשיעור המגדירים את זהותם ״פלשתיני״.
- במקביל, רק אחד מחמישה ערבים סבור שהיה פעם בית מקדש (יהודי) על הר הבית. רוב ניכר בקרב המוסלמים בישראל סבורים שלא היה בית מקדש על הר הבית. בנוסף, רוב הערבים סבורים שחלק ניכר או רוב היהודים בישראל ״קיצונים״.
- רק 14% מהיהודים סבורים שהרבנות היא מוסד חיוני ומתפקד. עם זאת, רק אחד מחמישה יהודים תומך בביטולה של הרבנות.
- ממצאים נוספים מעידים על הדימוי השלילי של תרומת המגזר החרדי למדינת ישראל. רוב מקרב החילונים סבור שיחס החברה לחרדים טוב מדי.
- מחצית מהיהודים בישראל סבורים שיש לשמור על חוק השבות במתכונתו הנוכחית. כשליש סבורים שיש לשנות סעיפים בחוק כך שייעשה סלקטיבי יותר. מעטים מאוד (6%) סבורים שיש לבטלו.
- רוב ניכר באוכלוסייה היהודית תומך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אין השפעה ממשית לבעלות על רכב (או לא) על עמדת הישראלים בנושא זה.