הערכות שנתיות

הערכה שנתית 2020

תש"פ | 2020

הערכה שנתית 2020

המלצות לממשלת ישראל

  1. להקים גוף אינטגרטיבי שייעודו להילחם באנטישמיות. העלייה המשמעותית באנטישמיות באירופה ובארצות הברית היא תופעה הדרגתית המשקפת, בין היתר, את התרופפות השפעת השואה על התודעה הקולקטיבית. עלייה זו מחייבת את ממשלת ישראל ואת הארגונים היהודיים העולמיים הגדולים לפעולה בסדר גודל חדש, כמו גם לאימוץ דרכי חשיבה ואופני שיח שונים מאלה של העשורים הקודמים. מומלץ כי ממשלת ישראל תטפל באנטישמיות באמצעות גוף אינטגרטיבי בעל סמכויות ויכולות מתאימות לביצוע משימה זו.
  2. ליזום תכניות מיוחדות לבעלי מקצועות שיש להם ביקוש ניכר בישראל. יש להתייחס ברצינות לעובדה ש-41 אחוזים מיהודי אירופה בגילאי 16-34 שוקלים לעזוב את ארצותיהם, ומתוכם, 67% שוקלים לעלות לישראל. אם ישראל תספק תכניות עלייה מושכות, "תפורות לפי מידה", יתכן שרבבות יהודים אירופיים יחליטו להשתכן בה. כדי שכך יקרה יש להפעיל, מיד עם חלוף המשבר המידי, תכניות תעסוקה מוּבְנוֹת הדומות לאלה שהופעלו בעבר עבור מהנדסים ורופאים ממדינות חבר העמים. בתיאום עם מעסיקים ישראליים, תכניות אלה צריכות לכלול זיהוי מוקדם של מועמדים בצרפת ובבלגיה, והכשרה ראשונית בישראל.

המלצות לקהילות יהודיות

  1. הכשרה ביטחונית לפעילים צעירים. יש ליזום פרויקטים להכשרת צעירים יהודיים ליטול חלק באחריות לביטחון קהילותיהם. עשרים שנים של ניסיון מוצלח בצרפת ובבריטניה מצביעות על כך, שמספר רב של צעירים יהודיים שלא היו משויכים ארגונית גילו עניין במעורבות בביטחון הקהילה. באופן זה האיום הפך להזדמנות להגברת ההזדהות היהודית. בתקופה מסוימת כלל ה-SPCJ (המשרד לביטחון יהודֵי צרפת) יותר מ-15 אלף צעירים וצעירות יהודיים, שנפגשו באופן קבוע בימי החופשה לצורך אימון, וסיפקו שירותי ביטחון מקצועיים לבתי כנסת ומרכזים קהילתיים יהודיים מקומיים.
  2. תכניות בין-דתיות. פשעי שנאה נגד בתי כנסת, כנסיות ומסגדים הם הזדמנות ליזום קשרים, לבנות אמון, לפתח יחסים ארוכי טווח, דו-שיח, תכניות חינוכיות נגד שנאה, תכניות להבנה הדדית המיועדות לצעירים, וקואליציות בין-דתיות למאבק בגזענות ובשנאת זרים.
  3. חידוש הברית בין יהודים ושחורים. לשחורים וליהודים בארה״ב יש היסטוריה ארוכת שנים של שיתוף פעולה, שתחילתה עוד בשנים הראשונות של התנועה לזכויות האזרח. על ארגונים קהילתיים לנצל את המוּדָעוּת הגוברת לגזענות על מנת לפתח שותפויות עממיות ברוח השליחות המוצהרת של הקמת הליגה נגד השמצה בשנת 1913 – "לשים קץ להשמצת העם היהודי ולהבטיח צדק ויחס הוגן לכל".
  4. ביטחון. בנסיבות הנוכחיות, יש הצדקה מלאה להנעת תכניות לפעילות שמטרתה שמירה על ביטחון יהודים. בה בעת, על מנהיגים חילוניים ודתיים כאחד לוודא שהתגובה לאיום תהיה פרופורציונית לעוצמתו. במיוחד באמריקה, כדאי שהקהילה תמנע מצעדים העלולים לפגוע במעמדה כקהילה פתוחה הנהנית מקשרים ובריתות שהביאו לה הישגים רבים וזיכו אותה במעמדה המיוחד בהיסטוריה היהודית.

הקודםהבא