התפרצות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיו השפיעו גם על העולם היהודי. כמעט בן-לילה נפסקה התנועה בין מדינות, אנשים נכנסו לבידוד. קהילות רבות מיהרו להעביר את עיקר פעילותן לזירה המקוונת.

אין לדעת עד מתי יישארו ההגבלות בתוקף, וגם לא מה יקרה לאחריהן. האם תהיה חזרה לשגרה הקודמת או למצב "נורמלי חדש", תערובת של עידן הטרום-קורונה עם אלמנטים של ריחוק חברתי. לקראת הימים הנוראים הקרבים (ספטמבר 2020), רבנים בארה"ב כבר מציעים חלופות לשגרה כמו תפילה מקוונת, עם טקסים חדשים שניתן לקיימם בבית, תערובת של תפילות אישיות ומשותפות אונליין, או פורמט מודולרי של טקסי תפילה מצומצמים, שייערכו במשך כל היממה, ואולי כל השבוע. ¹

ניתן להניח כי ככל שיארך הזמן שבו ההגבלות יהיו בתוקף, כך יעלה הסיכוי שהעולם היהודי ישתנה, במידה מסוימת, לתמיד.

במאמר זה, שהוא תקציר מתוך דו״ח ארוך העתיד להתפרסם בהמשך השנה, נציע סיכום של כמה מההתאמות שעושות חלק מהקהילות היהודיות בצפון אמריקה ומקומות אחרים למשבר ולמציאות המתפתחת בעקבותיו. חלק מן ההתאמות נוגעות למגיפה ולצורך בריחוק חברתי, ואחרות, לירידה בהכנסות של ארגונים יהודיים ועוד.

רבות מן ההתאמות המתוארות כאן לא נולדו עם המשבר. הן ממשיכות מגמות שאובחנו בעבר, ושאותן תיארנו לפני שנה במסגרת הפרק "מן השוליים אל המרכז: יהודים אמריקנים צעירים משרטטים מחדש את ה"אמצע" היהודי" (הערכה שנתית 2019)². בפרק זה הוסבר כי בשנים האחרונות, בעת שנתוני החֲבֵרוּת וההשתייכות לזרמים פחתו (בקרב יהודים אמריקנים לא-אורתודוכסים), ניכר מאמץ של מוסדות יהודיים מסורתיים למסד מערכת יחסים עם בוגרים צעירים (גילאי ה-20 וה- 30 בעיקר). להערכתנו, עניינם של בוגרים יהודים צעירים במעורבות יהודית לא פחת, גם אם הם יוצרים פחות קשר עם זרמים וארגונים ממוסדים. כך, בעיקר כאשר מעורבות יהודית מוגדרת באופן רחב. על פי הגדרות רחבות כאלה, מה שמתרחש בקהילה האמריקאית הוא תנודות דּורִיוֹת בהתנהגות ובזהות יהודית, אך לאו דווקא ירידה בהן.

בוגרים צעירים מתקשרים ליהדות באמצעות מסגרות וארגונים חדשניים, ובהם מניינים עצמאיים, קהילות בצמיחה, כולל אלו שנמנים על הרשת היהודית הצומחת (Jewish Emergent Network), פרויקטים חדשניים הפועלים במסגרת הזרמים המרכזיים, ותוכניות שמטרתן ליצור קשר עם בוגרים צעירים "באשר הם". את כל אלה אנו מכנים "מערכת אקולוגית של חדשנות יהודית". הסיבה להצלחתם היחסית היא הבנתם והסתגלותם, כבר בשלב מוקדם, לתנודות הדוריוֹת שהזכרנו.

להערכתנו, משבר הקורונה פועל כמאיץ לתהליכים אלה. דיון בהם, כך אנו מקווים, יסייע למנהיגים יהודיים לנווט את מוסדותיהם, בשעה שהחברה האמריקנית ויהדות ארה"ב עוברות תנודה דורית מואצת.

משבר הקורונה כמאיץ

לא ברור אֵילו ארגונים יהודיים יצלחו את העת הנוכחית, וכיצד. אך דומה שככל שיארכו המגיפה והמשבר הכלכלי, כאשר המגעים האישיים מוגבלים, כך יעמיקו ויתמסדו שינויים בקהילה. סביר שיותר פעילות לימודית וחינוכית תישאר מקוונת באופן קבוע. אולם קשה יותר לחזות האם התפילה והפעילות הרוחנית יחזרו לדרך המסורתית, או שרבים מבתי-הכנסת (הבתר-הלכתיים) יציעו שירותי צפייה ישירה (סטרימינג) גם עם תום המשבר. קשה גם לדעת האם יהיו שינויים קבועים ביחס למניינים וירטואליים או לשימוש ב"זום" בשבת בקרב זרמים שיחסם להלכה יותר ליברלי – כמו התנועה הקונסרבטיבית וחלק מן הקבוצות היותר ליברליות של הספרדים והאורתודוכסים המודרניים.

המעבר ליהדות מקוונת "שיטח" את העולם היהודי, לדעתה של עורכת העיתון היהודי "פורוורד", ג'ודי רודורן.³ כלומר, כעת כל יהודי בירושלים, בלונדון, בניו יורק או בלוס אנג'לס יכול להשתתף בפעילות לימודית, בהרצאה, בתפילה או בדיון עם יהודים ברחבי כל העולם באותה קלות שבה הוא עושה זאת עם קהילתו (במגבלות השפה כמובן). לסקרנים, אפשרות זו פותחת דלתות רבות, ויכולה לשחוק עוד יותר הבדלים בין זרמים, שהלכו ונעשו עמומים יותר גם כך בעשורים האחרונים, אולי עד כדי מעבר לזרם לא-אורתודוכסי אחיד. עוד בטרם המשבר אפשר היה לזהות תהליך הדרגתי שבו התנועה הרפורמית נהפכה ליותר מסורתית, והתנועה הקונסרבטיבית לפחות מסורתית.

זמינותה של כמות כמעט בלתי מוגבלת של תוכן יהודי מקוון תוכל לזרז מגמה נוספת, זו של אינדיבידואליזציה המתבטאת במיון ובחירה של מרכיבי זהות ותכנים טקסיים וחינוכיים בקרב בוגרים יהודים צעירים. זה יקרה כאשר, מצד אחד, קהילות יהודיות לא יצטרכו עוד לשרת מגוון רחב של קבוצות גיל, השקפות פוליטיות וגישות דתיות במסגרת של קהילה גאוגרפית, ויוכלו להתמקד ולהתמחות בהוויה ספציפית.⁴ מצד שני, יהודים צעירים יוכלו לבחור (מתוך המגוון הגדול ברשת) את ההתנסויות היהודיות המשרתות באופן "אותנטי" את האידיאל שלהם.

"חשיבה מחדש"

ב"מערכת אקולוגית" חדשנית זו בולטת הנכונות "לחשוב מחדש" או "לדמיין מחדש" את כלל מרכיבי הקהילה והזהות היהודית. כלומר, לקבוע מה מיושן, ולעדכן או ליזום מערכת חדשה שתתאים לתחושות ולמאוויים מודרניים. רוח זו של חדשנות ופתיחות היא פרקטית, אך יש בה גם מרכיבים של חשיבה מחדש קונצפטואלית. כאשר צומחות התארגנויות חדשות, טבעי שהן מנצלות את החופש לחשוב מחדש על שאלות כמו מיקום – או היעדר מיקום, מִתְוֶוה של בניין, מבנה הסגל, ומודלים של חֲבֵרוּת והשתתפות. יתירה מכך, התארגנויות חדשות יכולות לבחון מחדש גם נושאים כגון השתייכות, אידיאולוגיה, היחס להלכה ולמסורת, נוסח התפילה, אם מדובר בקהילה רוחנית, היחס לפוליטיקה, לישראל או לעולם הלא-יהודי, ועוד. גם אם התוצאה הסופית מזכירה בחלקים את המוסדות הקיימים, הרי עצם התהליך של הצגת שאלות ושל בחירה מכיל היבט חשוב של התכוונות, שיהודים צעירים מעוניינים בו.

התארגנויות חדשות יכולות, יותר מהתארגנויות מסורתיות, לפרוץ גבולות המקובלים בנושאים רגישים. תכופות הן מתגבשות סביב מנהיג יחיד או קבוצה קטנה המתאפיינים בגישה ובחזון ייחודיים – ואלה המתייחסים בהערכה לחזון זה מוזמנים להצטרף. הם אינם מתיימרים לייצג את הקהילה הרחבה, אם כי הם חיים אתה בדו-קיום ותוך היזון חוזר הדדי.

טכנולוגיה

ההתאמה המתבקשת ביותר הנובעת מן המשבר הנוכחי היא המעבר הכמעט מלא לפלטפורמות דיגיטליות בכל תחומי החיים היהודיים, לרבות כאלה שאי-אפשר היה להעלותם על הדעת שבוע בלבד לפני פרוץ המשבר. אף שהרצאות וכנסים מקוונים אינם חדשים, הם עברו ממעמד של חלופה למעמד של אמצעי ההתכנסות היחיד.

לימוד מקוון שגשג כבר שנים לפני משבר הקורונה. חלק גדול ממנו היה מכוון לקהלים שאינם בקיאים בלימוד יהודי מסורתי ברמה גבוהה. קבוצות אורתודוכסיות כגון חב"ד היו בין הראשונות להקים מסגרות לשאלות ותשובות וללמידה יהודית. הקלטה והפצה של הסכתים (פודקאסטים) מושכת קהלים חדשים לעולם של תוכן ולמידה יהודית. פרויקטים מקוונים כמו ספריא הפכו את התורה כולה, התלמוד וכתבי הפרשנים הבולטים לזמינים באנגלית (וסימולטנית בעברית) ברשת, בפורמט ידידותי וקל להתמצאות. פרויקט 929 העמיד לימוד תורה יומיומי לרשות המונים, ואילו אפליקציות של "דף יומי" משגשגות בפלטפורמות דיגיטליות. ארגון "הדר" יזם פלטפורמה מקוונת של לימוד ב"חברותא". בפרויקט זוג נעשה "שידוך" בין שותפים הלומדים ביחד טקסטים יהודיים בצורה מקוונת, כחלק ממסגרת לימוד רחבה יותר. מכון הרטמן בצפון אמריקה פתח את תכנית " I-Engage", שבמסגרתה שולח המכון את חוקריו ללמד קהילות באופן מקוון.

יש רק מעט נתונים מוסמכים המשווים את מספר המשתתפים בפעילות יהודית מקוונת לאחר פרוץ המשבר לעומת פעילות מקוונת או אישית לפני המשבר. ארגון הדר, לדוגמה, דיווח על 2.3 מיליון הורדות מהאתר שלו במהלך 2019-2020 עד לפרוץ המגפה, וזיהה "זינוק משמעותי" החל מאמצע חודש מרץ 2020: מספר הגולשים שנכנסו לעמוד הפייסבוק שלו עלה ב-367 אחוזים לעומת החודש הקודם. מספר הצפיות בשידורים חיים עלה ב-500 אחוזים לעומת החודש הקודם. הדר דיווח כי הורדות של שיעורי תורה עלו ביותר מ-100 אחוזים, והורדות של שיעורי תפילה עלו בעשרות אחוזים.⁵ JEWISH LIVE שהוא "מרכז קהילתי יהודי" מקוון שהוקם ממש עם פרוץ המגפה (ע"י יוצרי הפודקאסט הפופולרי Judaism Unbound), מציע 25 שעות של תוכן חי מידי שבוע (שיעורים, הרצאות, תפילות והופעות מוזיקליות) ויש לו אלפי מנויים ברחבי ארה"ב, ישראל ושאר העולם. בחודש מאי הערוץ דיווח כי יותר מ-41,000 משתמשים התחברו לעמוד הפייסבוק שלו, ועוד כ-13,000 צפו בתוכן חי או מוקלט.⁶ ארגון “שלום”, שקהל היעד שלו בוגרים צעירים בסידני, אוסטרליה, דיווח על עליה של 113 אחוזים בפעילות מקוונת ברבעון השני של 2020, לעומת השתתפות פיסית בפעילות שלו באותה תקופה ב-2019 (2053 משתתפים ב-2019 לעומת 4373 משתתפים בפעילות אינטרנטית ב-2020). “שלום” ציינו כי חלק ניכר מהתוספת היא של הורים צעירים, שמתקשים להשתתף בפעילויות המחייבות נוכחות פיסית.⁷

גם תפילות וטקסי פולחן דתי עברו לרשת, מהלך שלעיתים עורר ויכוח.⁸ בעוד שהתנועה הרפורמית וקהילות עצמאיות ליברליות אימצו חלקית תפילות מקוונות עוד לפני המשבר, הקונסרבטיבים והאורתודוכסים עמדו מול מגבלות הלכתיות. בנושא זה היינו עדים למחלוקות בעולם ההלכה, כאשר רבני התנועה הקונסרבטיבית, יחד עם חלק מהרבנים הספרדים והאורתודוכסים המודרניים מתירים, בתנאים מסוימים, תפילות וירטואליות (לא בשבת). בישראל, קומץ רבנים ספרדיים בעלי מוניטין (הקשורים לרבנות הראשית) פרסמו היתר (שנוי במחלוקת) לערוך "סדר זום" עם יקיריהם, בתנאי שהמחשב יופעל עוד לפני החג.⁹

עוד מוקדם לקבוע האם העלייה במספר המשתתפים בתפילות מקוונות, בהעדר חלופה פיזית, תמשך גם לאחר תום המשבר. לעלייה כזאת, אם תהיה קבועה, יכולה להיות משמעות של ממש. בית כנסת רפורמי אחד בארה"ב דיווח על מספר כפול (בערך) של משתתפים בתפילות השבת כאשר אלה עברו לזירה המקוונת, לעומת מספר הנוכחים בבית כנסת בשבת ממוצעת בטרם המשבר.¹⁰

השיח על מקומה של הטכנולוגיה בפעילות יהודית של טקסים, תפילות, תרבות וחינוך אינו חדש. ¹¹ בתי-כנסת רבים וחלק מן הקהילות ה"צומחות" (Emergent) מאפשרים נוכחות מקוונת בתפילותיהם, במיוחד תפילות ראש השנה ויום כיפור. אם אלפים באים פיזית, עוד כמה מאות נוטים להצטרף מבתיהם. בנוסף, Lab/Shul מארחת "קריאת קדיש שבועית" שבה משתתפים ממקומות שונים יוצרים מניין וירטואלי לאמירת "קדיש". הזרמים האורתודוכסי והקונסרבטיבי נמנעו עד כה מפעילות כזאת בגלל שיקולים הלכתיים, כגון האיסור על הפעלת חשמל בשבת או בחגים, והטענה שאין משמעות למניין וירטואלי. במחקר נמצאו עוד לפני הקורונה רק שלוש קהילות מקוונות לחלוטין, המנהלות את חייהן הקהילתיים באופן דיגיטלי בלבד. נראה כי בשלב זה, אף שלא מעט – במיוחד הלימוד –
הועבר לרשת, ליהודים נותר צורך להתאסף לשם תפילה והתחברות.

מעבר לשידור תוכן באינטרנט, מספר קהילות (כמו "המטבח" בסאן פרנסיסקו) מנצלות את הטכנולוגיה כדי להוציא לאור סידורי תפילה משלהן, עניין שבעבר היה נחלתם של ארגונים שהשתייכו לזרמים ספציפיים, או של בתי-כנסת עשירים במיוחד. אחרות ויתרו לחלוטין על סידורים מודפסים, והן משתמשות בצגי וידיאו שעליהם מופיעים ומתעדכנים קטעי תפילה, הגיגים ומצגים חזותיים (כגון Lab/Shul בניו יורק). בקהילות מסוימות, הטכנולוגיה השפיעה על אופי החֲבֵרוּת בקהילה ועל התשלום עליה. קהילת Sixth and I בוושינגטון הבירה מנהלת את פעילותה ותשלומיה דרך האתר, ואין לה חברים רשומים. מודל זה עובד היטב בקהילה שכולה מורכבת מבוגרים צעירים.

מרחב וארגון

קהילות חושבות עתה מחדש גם על השימוש במרחב ועל קונצפציות ארגוניות. לקרקע ומבנים יש מחיר גבוה, ודמי החבר משקפים זאת בגלל הצורך להחזיק בניינים גדולים באזורים יקרים וסגל מקבלי משכורת. בתי-כנסת ומוסדות קהילתיים רבים הם שריד מעידן שבו החֲבֵרוּת הרשומה הייתה הנורמה. קשיים פיננסיים ושינויים במגמות הדמוגרפיות ובחֲבֵרוּת הרשומה אילצו כמה קהילות להיסגר, ואחרות להתמזג. לחלק מהקהילות "הצומחות" ולכל המניינים העצמאיים אין מקומות קבועים, והם משתתפים במקום עם הקהילות הממוסדות, או שוכרים מקום על בסיס אד-הוק (כולל בתי כנסת, אולמות, כנסיות, בארים, בתי-קפה, פארקים וכו').

יש כאלה הנוהגות כך משיקולי תקציב. אולם יש שאמרו כי אין זה השיקול היחיד. בקהילת "המטבח" (סאן פרנסיסקו) הרבה ציינה כי גם לו היה לה סכום המתאים לקניית בניין קבע, הייתה מעדיפה להשקיע אותו בהצבה של רבנים בשכונות השונות של סאן פרנסיסקו, היכן שחיים יהודים צעירים שאינם משתייכים לזרם דתי כלשהי. הרבה של קואופרטיב "כוונה" בסיאטל ציינה כי המרכזים המושכים יהודים בסיאטל משתנים מעשור לעשור, כך שהיעדר בניין קבוע מאפשר גמישות. "קהילת ישראל" בקיימברידג", מסצ'וסטס, כשלעצמה בית-כנסת קונסרבטיבי, הזמינה את "מניינים" ובית-כנסת קהילתי נוסף לנצל בשותפות את השטח ואת התשתית שלה. הקהילות השותפות שומרות על עצמאותן בנושאים המתאימים להן, אך חולקות משאבים כאשר טמונה בכך תועלת לכל הצדדים.
בעת שהמשאבים מצומצמים, ועוד יותר מכך, כאשר הקונצפציות של השתתפות ונוכחות מתגבשות מחדש, קהילות תצטרכנה להעלות לדיון גם את שאלת המקום.

מימון ופילנתרופיה

מימון החיים היהודיים ניצב בפני אתגרים קשים.¹² ככל שמצטמצמת היכולת להסתמך על החֲבֵרוּת הרשומה, ומודל "שַלמוּ לפי צריכה" הולך ומתרחב, נאלצות קהילות לחשוב מחדש כיצד לממן חיים יהודיים. גם הירידה הכללית בנתינה יהודית מציבה אתגר. הטכנולוגיה אמנם אפשרה צמיחת פלטפורמות של מימון המונים, אולם אלה עדיין אינן מפצות על הירידה בשיטות מימון מסורתיות.
בתקופת המשבר, בתי-ספר יומיים יהודיים ספגו את המהלומה הראשונה והקשה ביותר, משום שהורים מתלבטים אם לשלם שכר לימוד של רבבות דולרים עבור חווית למידה שלפחות בחלקה, מפאת המצב, היא מקוונת. ¹³ האם ניתן לצפות שחברים בבתי-כנסת ובמרכזים קהילתיים ימשיכו לשלם דמי חברות, במיוחד אם הם מובטלים? תורמים כבר הפחיתו את תרומותיהם. התנועה הרפורמית (URJ) בארה"ב הוציאה לחופשה או פיטרה כ-20% מעובדיה, לאחר שנאלצה לבטל את מחנות הקיץ שלה (שהיוו מקור מימון חשוב לתנועה).¹⁴

עלייתם של מוסדות עצמאיים מעלה שאלה בנוגע לעתידם של הזרמים הלא-אורתודוכסים (החברות בזרם האורתודוכסי נותרה יציבה). הירידה בהזדהות ובחֲבֵרוּת מורגשת בעיקר בתנועה הקונסרבטיבית, אשר הודיעה, על שיתוף פעולה (עד כדי מיזוג טכני) עם התנועה הרפורמית, במגמה לחסוך בעלויות (לשתיהן).15 מיזוג כזה יכול להשפיע על עתידם של שני הזרמים הלא אורתודוקסים העיקריים, שבמובנים רבים התקרבו זה לזה אידאולוגית בשנים האחרונות.

הערות

1. Dolsten, Josefin. “Synagogues are already planning for a socially distanced High Holidays.” The Times of Israel. April 24, 2020
   https://www.timesofisrael.com/synagogues-are-already-planning-for-a-socially-distanced-high-holidays/
2. Feferman, Dan. “From the Margins to the Mainstream: Millennial American Jews and the Reorientation of the Jewish Middle”. The Jewish People Policy Institute. 2019 Annual Assessment of the Jewish People. http://jppi.org.il/new/en/article/aa2019/reports/millennials/#.XtOtl2gzY2w
3. Rudoren, Jodi. “The (Jewish) world is flat tening”. The Forward. May 24, 2020. https://forward.com/opinion/445783/the-jewish-world-is-flattening/
4. Lithwick, Dahlia. “Online Judaism is an echo chamber. Will we ever see those we disagree with again?”. The Forward. May 24, 2020
   https://forward.com/opinion/445656/after-corona-online-judaism-is-an-echo-chamber-will-we-ever-see-those-we/
5. נתוני ההשתתפות המקוונות של הדר סופקו לכותב המאמר, ע"י הרב אלי קונפר, מנכ"ל הדר.
6. נתוני ההשתתפות של JEWISH LIVE סופקו לכותב המאמר ע"י דן ליבנסון וטוד ברכר, מהמכון לעתיד היהודי הבא, אשר מפעיל את הערוץ.
7. נתוני השתתפות משלום סידני סופקו לכותב מאמר ע"י הרב אלון מלצר, מנהל תוכן בשלום. ידוע לנו כי אוסטרליה אינה בצפון אמריקה, אך נציין כי לקהילה בסידני מאפיינים דומים ואתגרים דומים לקהילות בצפון אמריקה.
8. Lau-Lavie, Amichai. “Judaism is evolving. Sacred life on screen is here to stay”. The Forward. May 24, 2020.
   https://forward.com/opinion/445674/judaism-is-evolving-sacred-life-on-screen-is-here-to-stay/
9. Saiman, Chaim. “The Zoom-Seder ruling reveals new fractures and coalitions in the world of Jewish Orthodoxy.” Mosaic. May 28, 2020.
   https://mosaicmagazine.com/response/religion-holidays/2020/05/how-the-zoom-seder-ruling-reveals-new-fractures-and-coalitions-in-the-world-of-jewish-orthodoxy/
10. הנתונים סופקו לכותב ע"י בית כנסת רפורמי "בית אל" בנורת'ברוק אילינויס, בפרוורי שיקגו.
11. Moment, “What role should virtual presence play in Jewish ritual and community?” Ask the Rabbis, Moment Magazine, November 5, 2018
    https://momentmag.com/what-role-should-virtual-presence-play-in-jewish-ritual-and-community/
12. Spokoiny, Andres, “How the pandemic will change Jewish philanthropy,” The Forward, May 24, 2020.
    https://forward.com/opinion/445797/how-the-pandemic-will-change-jewish-philanthropy/
13. Mandel, Bethany, “The end of Jewish day school,” The Forward, May 24, 2020
    https://forward.com/opinion/445677/the-end-of-jewish-day-school/
14. Feldman, Ari. “Reform movement cuts staff by 20%, citing existential threat,” The Forward, May 13, 2020
    https://forward.com/fast-forward/446402/reform-movement-layoffs-coronavirus/
15. Feldman, Ari, “Reform leader: merging national organization with others ‘a very real possibility’,” The Forward, May 15, 2020
    https://forward.com/news/national/446607/reform-movement-coronavirus-layoffs/