ראש פרויקט: שמואל רוזנר
משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
ישראל נמצאת בשבועות אלה בעיצומו של הליך להעברת תקציב מדינה, ראשון לאחר שלוש שנים של חוסר יציבות פוליטית, שבהן לא התאפשר גיבוש תקציב מוסכם. התקציב משקף מצב כלכלי יציב של ישראל, וכולל מספר לא מבוטל של רפורמות והשקעות ביוזמות ובתשתית. כלכלת ישראל הרוויחה השנה גם מעלייה בהשקעות בתחום ההיטק, ובמיוחד בתחום הסייבר, שקיבל משנה חשיבות בגלל המעבר הנובע מהמגפה לשימוש מוגבר בתקשורת מרחוק. עם זאת, התקציב מועבר בעיצומו של גל מחודש של מגפת הקורונה, ומושפע מלחצים פוליטיים שנובעים מקואליציה צרה, שבה לכל חבר כנסת יש כוח לשבש את העברת התקציב. בזירה הגלובלית, דחיית ביקושים במהלך המגפה, חיסכון כתוצאה מאילוצי המגפה, והוצאה ממשלתית כבדה (וגרעונית) ייצרו תמריצים לצמיחה משמעותית בטווח הקצר. במקביל לאלה, ישנם ביטויים לחשש גובר מהאפשרות של אינפלציה. אנו מסיטים את השעון מעט לאחור השנה, על רקע שתי תופעות שנחשפו בתקופת המגפה: האחת, קושי בקבלת החלטות וביצוע של הדרג הפוליטי, הניכר בחלק ממדינות המערב, ובמובהק בישראל ובארה״ב. השנייה, הרחבתם הנוספת של פערים כלכליים משמעותיים בין קבוצות שונות והאצה של פערי תעסוקה.
יש להעמיק את הפעילות להשתלבותו של המגזר החרדי בעשיה הלאומית בישראל
הסבר: ביחסי החרדים עם הרוב הלא חרדי בישראל ניכר מתח קבוע שנמצא כעת בקו עלייה. מתח זה נובע מאי הסכמה בשאלות מהותיות על תרבות המדינה, מהסתייגות של הרוב (הלא חרדי) מהסתמכות של החברה החרדית על סיוע כלכלי הנגבה מקבוצות אחרות בחברה ומהעובדה שהחרדים ככלל אינם משרתים בצה״ל. בתקופת הקורונה נוסף על אלה מתח בשל סירוב של קבוצות בחברה החרדית לקיים את הנחיות הממשלה. כן נוסף עליו מתח בעקבות האסון בהר מרון בל״ג בעומר, שבו נהרגו יותר מארבעים בני אדם. ביסוסו של הציבור החרדי כגורם משמעותי מספרית וחברתית בעולם היהודי, מחייב הן את מנהיגיו והן את מנהיגי הציבורים היהודיים האחרים לשיתוף פעולה. כך ביחס להשתלבותו של המגזר החרדי בעשיה הלאומית בישראל (שירות לאומי, תרומה לכלכלה, השתלבות חברתית ופוליטית), ובמקביל להעמיק השתלבות דומה של המגזר החרדי בהנהגת הקהילות היהודיות בתפוצות.
הקורונה הרחיבה פערים כלכליים-חברתיים המחייבים טיפול
הסבר: בישראל ובשאר העולם, מגפת הקורונה האיצה תהליכים שמשמעותם הרחבת פערים כלכליים בין מגזרים שונים, בעיקר על רקע של השכלה והכשרה תעסוקתית. בישראל, באורח פרדוקסלי, השכר הממוצע לשכיר במשק עלה בתקופת המשבר, משום שרוב דורשי העבודה (מי שפוטרו או יצאו לחל״ת) באו מהאשכולות החלשים כלכלית מלכתחילה. בעיות דומות נצפו במדינות רבות בעולם, והפערים הורחבו לא רק בין מגזרים בתוך מדינות אלא גם בין מדינות עשירות יותר ופחות. כל אלה מחייבים את הממשלה לטיפול יסודי בפערים בתוך ישראל, גם בכדי לשפר את מצבן של הקבוצות הפחות משגשגות, וגם בכדי למנוע הדרדרות של ישראל כמדינה בסולם השגשוג הגלובלי.
יש להמשיך ולהשקיע בחיזוק מגזר הסייבר בישראל
הסבר: חיזוק הזירה הדיגיטלית בעקבות מגפת הקורונה מדגיש את חשיבותו של מגזר ההיטק בכלל, והענף העוסק בפיתוח הגנת סייבר בפרט. חשיבות גוברת זו (בנוסף להתעצמות של לוחמת סייבר ופשיעה בסייבר) הביאה השנה לזינוק חד בהשקעה בחברות ישראליות העוסקות בתחום, שישראל נחשבת בו למעצמה בקנה מידה עולמי. המשך המגמה של מעבר גלובלי לדיגיטציה עשוי להביא להמשך הביקוש לתוצרת הישראלית, לתרום להתאוששות כלכלית מהירה יחסית של ישראל מההאטה הכלכלית של הקורונה ולהתחזקות שלה ככוח כלכלי וכמרכז ידע. התחזקות זו מניבה לישראל גם מנופים תדמיתיים ומדיניים מול מדינות רבות המעוניינות בטכנולוגיה ובידע שיש בידיה. עם זאת, כפי שהתברר בפרשת חברת NSO, יש חשיבות רבה לניהול זהיר של רישיונות הייצוא של חברות ישראליות בתחום הסייבר ההתקפי.
