ראש פרויקט: שמואל רוזנר
משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
מגפת הקורונה הביאה להרחקה כפויה של יהודים אלה מאלה, גם בתוך קהילותיהם וגם בין קהילות שונות. במקביל, תהליכים של קיטוב פוליטי וחברתי משפיעים על קבוצות יהודיות, ומקשים עליהן בניהול שיח משותף. מנגד, השיח האנטישמי במדינות רבות מביא להתקרבות של קהילות על בסיס אינטרס משותף לבלום את התופעה. חילופי הממשלה בישראל מאפשרים פתיחת דף חדש ביחסים בכמה מישורים על בסיס מחיקת משקעי עבר שנצטברו בתקופות של ממשלות קודמות. בקרב יהודים בארה״ב עולה שיעור היהודים שקשריהם לישראל רופפים. על רקע כל אלה, אנו מותירים את שעון הקשרים ללא שינוי.
על ישראל לסייע (כמידת יכולתה) במניעת העמקת הקיטוב ביהדות האמריקאית
הסבר: דו"ח פיו על יהודים אמריקנים בשנת 2020 מצביע על התפתחות מגמה מדאיגה ביהדות ארה"ב: בעיקר בדור הצעיר מתפתחות שתי תופעות קוטביות של יהודיוּת ושל זהות יהודית. לשתיהן אופי שונה במובהק מזה של הזהות היהודית-אמריקנית במאה ה-20. שתי הצורות הן: 1) זהות יהודית אורתודוקסית, ו-2) "יהודים ללא דת״. על פי הנתונים, דומה שהיהודים ללא דת אינם מחזיקים במחויבות ה"מקודשת" להמשכיות ולסולידריות יהודית. במקביל יש סימנים שהאורתודוקסים החרדים נעים בכיוון של כיתתיות, שעל פיה "יהודים אמיתיים" הם רק מי שמקפידים על ההלכה. אם מגמות אלה ימשיכו להעמיק בקבוצות הצעירות, יגבר הקיטוב ויעלה הקושי לשיתופי פעולה בקהילה היהודית בארה״ב. לישראל יכול להיות תפקיד בסיוע לקהילה האמריקאית בזיהוי דרכים לשינוי מגמה זו, ובהימנעות מצעדים שיובילו להעמקת הקיטוב.
ראוי לנצל הקמת ממשלה חדשה לשיח מחודש עם קבוצות מסויגות (בעיקר ליברליות) ביהדות ארה״ב
הסבר: מחקרים של מכון פיו ושל הסוכנות היהודית מצביעים על שחיקה בקשר של צעירים יהודים לא אורתודוכסים בארה״ב לישראל (ארה״ב שונה במובהק מקהילות יהודיות אחרות בעולם, שבהן נדמה שהקשר לישראל מתחזק). שחיקה זו נובעת מגורמים רבים, שלא כולם בשליטת הממשלה, ורבים מהם לא ניתנים לטיפול על ידי הממשלה. עם זאת, השחיקה נובעת גם מתדמית שנוצרה לישראל בגלל אופי הממשלות בעשור האחרון, וממשלה חדשה מקבלת הזדמנות לתקן תדמית זו, בין היתר, במהלכים נכונים לשינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה שכבר החלה בהם, וכן במהלכים של הידברות.
על הקהילות בארה״ב לפעול באמצעים חינוכיים לחיזוק ההזדהות של יהודים צעירים עם הנרטיב הציוני
הסבר: נתונים חדשים וכן התבטאויות מעוררות מחלוקת לאורך השנה האחרונה, הצביעו על קיומה של קבוצה לא מבוטלת, וכנראה גדלה, של צעירים יהודים בארה״ב, המסתייגים מעצם קיומה של מדינת לאום יהודית. התפתחות כזאת מהווה בעיה אסטרטגית ביחסי ישראל-תפוצות, ויש צורך דחוף להידרש אליה, קודם כל באמצעות הכלים העומדים לרשות הקהילה היהודית המאורגנת, ובמידת הצורך גם בסיועה של ישראל. ראוי לומר, כי הפרסומים המתרבים על מגמה כזאת עלולים לחבל גם בחיבור של צעירים ישראלים ליהדות ארה״ב.
על ישראל להקצות מחשבה ומשאבים לחיזוק הקשר הדיגיטלי מרחוק עם יהודי התפוצות
הסבר: מגפת הקורונה האיצה מגמות לפעילות מרחוק. במספר תחומי פעילות לא ניכר שתהיה חזרה לאחור. בזירה היהודית, שינוי כזה עשוי להשפיע על אופני התנהלות של ארגונים ותנועות. כך למשל, לימוד משותף, כנסים ואירועי תוכן עשויים להוסיף ולהתנהל במרחב הווירטואלי. לכן, על המוסדות העוסקים בחיזוק יחסי ישראל והתפוצות להתכונן לאפשרות שהעתיד לא יהיה ״חזרה לשגרה״ של ביקורים, התכנסויות וכדומה בקנה מידה גדול כבעבר. לכן, במקביל להיערכות לשגרה הקודמת, על מוסדות אלה לפנות אנרגיה גם לזיהוי ויזום חלופות להעמקת הקשר. דווקא הממד הדיגיטלי פותח אפשרויות רבות לקשר רצוף וחוצה יבשות.
