ראש פרויקט: שמואל רוזנר
משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
מגפת הקורונה השפיעה השנה על מעורבות של יהודים בפעילות בקהילות. היא הורידה את רמת המעורבות הפיסית, ובמקביל הביאה להרחבת ההיצע הדיגיטלי של תרבות יהודית לסוגיה, אם כי לא להרחבה משמעותית של מעגל המשתתפים. יידרש עוד זמן כדי לזהות האם ועד כמה יחזרו היהודים לדפוס הפעילות הקודם לאחר המגפה. עוד התברר השנה, מנתונים חדשים על יהודי ארה״ב, כי בקרב הצעירים מעמיק הפער בין יהודים שזהותם באה לביטוי מעשי חזק (בעיקר הקהילה האורתודוכסית-חרדית) לבין קבוצה גדלה במהירות של יהודים ״ללא דת״ שזיקתם המעשית פחותה בהרבה. על רקע זה, אנו מסיטים את שעון הזהות מעט לאחור.
על הארגונים היהודים (וממשלת ישראל) לנטר תופעות העלולות להצביע על מגמת ״אירופיזציה״ של האנטישמיות בארה״ב
הסבר: זיהוי של מגמות, שתרמו לדחיקת קהילות יהודיות באירופה לשוליים החברתיים, הוא מרכיב הכרחי במעקב שיטתי ואינטגרטיבי אחר המצב בצפון אמריקה. המכון למדיניות העם היהודי מסמן השנה סידרה של מגמות שליליות שנצפו בעשורים האחרונים באירופה, ושניתן כיום לזהות מגמות דומות להן, בעוצמה נמוכה יותר, גם בארה״ב. יש צורך להעריך את הרלבנטיות של כל אחת מהן כמדד לאפשרות של הידרדרות בחיים הקהילתיים, להתאים כל אחת מהן להקשר האמריקני, ולקבוע בסיס לבחינת כיוון וקצב של מגמות אלה. מאמץ זה יכלול מרכיבים טכניים (ניטור, כריית מידע וכדומה), אולם מחייב קודם כל הסכמה על הגדרות, שיאפשרו מדידות נרחבות במקומות שונים שיש אפשרות להשוות ביניהן.
על ממשלת ישראל להפקיד את הטיפול באנטישמיות בידי גוף מתכלל אחד עם סמכויות וכושר ביצוע
הסבר: התגברות של תופעות אנטישמיות נרשמו השנה במוקדים רבים בעולם, כולל בארה״ב. מצב זה מחייב שישראל תעלה את רמת המעורבות שלה בטיפול בתופעה, ותקים מטה פעולה ממשלתי שיינתנו לו כלים מתאימים לפעולה רב-תחומית. מטה זה יבצע מעקב אחר ממדי האנטישמיות והערכה של מהות האיום (כולל פיתוח מדדים אחידים לשיפוט של התופעה בזירות השונות שבהן היא באה לידי ביטוי). בהתאם להערכה, המטה יקבע מדיניות כוללת, יניע יוזמות פעולה – מול ממשלות, קהילות יהודיות וגורמים רלוונטיים אחרים – יתאם את ביצוען בין הגורמים השונים ויעקוב אחר האפקטיביות שלהן. בין השאר, המטה יניע יוזמות בתחומי החינוך, החקיקה והמשפט, הדיפלומטיה, ההסברה, המדיה החדשה, ביטחון הקהילות ועוד.
על הממשלה החדשה לעודד מהלכים לגיבוש זהות יהודית שאינה דתית
הסבר: נתונים שנאספו השנה על ידי המכון מלמדים כי רוב גדול של היהודים בישראל מעוניינים שהיא תהיה ״מדינה יהודית״. עם זאת, רק מיעוט מהם סבורים שישראל צריכה להישאר ״יהודית בערך כמו שהיא היום״, בעוד שהרוב מבקשים שישראל תהיה ״יותר יהודית״ (37%) או ״פחות יהודית״ (23%). כפי שעולה מהנתונים, הקבוצות בקוטב החילוני הן שנוטות לרצות מדינה ״פחות יהודית״, ולעומת זאת בקבוצות ממסורתי ולכיוון הדתי והחרדי, יש רצון במדינה ״יותר יהודית״. מצב זה נובע להבנתנו מזיהוי של יהודיות המדינה עם דתיות, שמוביל הן לקיטוב והן לפגיעה במכנה היהודי המשותף לכלל היהודים בישראל (שאיננו נשען על דתיות). בעידן שבו הפרקטיקה והאמונה הדתית כבר אינן יכולות לשמש כ״דבק זהותי״ המתאים לכלל הציבור היהודי, יש לעודד מהלכים בהסכמה רחבה לחיזוק מרכיבים של זהות היהודית שאינם תלויי דתיות.
