ראש פרויקט: שמואל רוזנר
משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
הערכת המכון למדיניות העם היהודי של השנה מתארת מגמות מגוונות בתחומי חיים רבים, שלכולם יש השפעה, לעיתים עיקרית ולעיתים השפעת משנה, גם על העם היהודי. מגפת הקורונה, שהשלכותיה האפשריות תוארו בהרחבה בהערכה של השנה שעברה, עודה מלווה את האנושות, ובתוכה גם את העם היהודי. ביחס להשלכותיה ישנה התבהרות מסוימת בכמה מישורים, אך המרחק מוודאות, הן באשר לשאלה האם האנושות בדרך להשתלט על המגפה, והן באשר לשאלות על השלכותיה ארוכות הטווח על כלכלת העולם, על דפוסי תעסוקה וחינוך, על מערכת הבריאות והמחקר הרפואי, על ילודה והגירה ועל תרבות ומסורת עודו רב.
כמה התפתחויות בתחומים אחרים, שיש להם השפעה על מצב היהודי, גם הן ביטאו השנה המשך לא פחות מאשר שינוי. בישראל, משבר פוליטי ארוך הביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים. בחירות אלה הוכיחו, במידה רבה, שסבך העדיפויות של מחנות אידיאולוגיים ופוליטיים שונים בישראל מקשה מאוד על יצירת קואליציות יציבות תחת הנהגה מוסכמת. עם זאת, התוצאה הסופית של משא ומתן מורכב היא חילופי שלטון, וממשלה הנשענת על רוב קטן בכנסת, שמרכיביה מקוטבים אידיאולוגית אך נחושים, בשלב זה, לגשר על פערים עקרוניים בניסיון לקיים שלטון פרגמטי ויציב. ממשלה זו כוללת, לראשונה במתכונת זו, מפלגה ערבית-איסלאמית שיש לה בפועל כוח הכרעה כשל כל מפלגה אחרת בקואליציה.
סבב לחימה נוסף בין ישראל לבין חמאס בעזה הסתיים בתוך זמן קצר, אך חשף סדקים ביחסים בין יהודים וערבים בתוך ישראל וכן את מצבה הבעייתי של ישראל בדעת הקהל בעולם, ובקרב קבוצות מסוימות בארה״ב. הסבב הצית גל של התבטאויות ופעולות אנטישמיות במדינות רבות, כולל כאלה שהופנו ליהודי ארה״ב בעוצמה משמעותית יותר מזו של שנים קודמות.1 באירופה נמשכו השנה תהליכים שדוחקים את המיעוט היהודי למצב של בידוד והסתגרות, גם הם כהמשך למגמות הנצפות ביבשת מזה כעשור.
שינוי שיש בו משום חידוד של מגמות קודמות התבטא בדו״ח חדש של מכון הסקרים פיו על הקהילה היהודית המרכזית מחוץ לישראל. נתונים חדשים שפרסם המכון מלמדים שהקהילה היהודית-אמריקאית גדלה, גם אם ישנו ויכוח על הסיבות לגידול ועל קצב הגדילה, שבבסיסו דיון מהותי יותר על השאלה את מי נכון לכלול במסגרת הקהילה ולהחשיב, או לספור, כ״יהודי״.2 במקביל למגמת הגידול, הקהילה נעשית מקוטבת יותר, ונצפה קושי של חלק ממרכיביה לראות את עצמם שותפים לגורל ליהודים אחרים.
