ראש פרויקט: שמואל רוזנר
משתתפים:
אבי גיל, בארי גלטמן, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גיתית לוי-פז, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, עוזי רבהון, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
בישראל נרשמו השנה כמה גלים של עיסוק ביחסי חרדים ולא חרדים, הן בהקשרים של התנהלות בחיי היומיום (בעיקר בהקשר לקורונה ולאסון בהר מירון), הן בהקשרים פוליטיים (בהשארת המפלגות החרדיות מחוץ לקואליציה), הן בהקשר לחקיקה כלכלית ואחרת (החלטת שר האוצר לבטל קצבאות לילדי אברכים). גלים אלה לוו לעיתים גם בתחושות קשות משני צדי המתרס של כעס וחוסר אונים.
במהלך השנה נערכו מספר סקרי דעת קהל שבחנו את היחסים הללו, הן באמצעות שאלות בניסוח ״רך״, כמו ״כמה החרדים תורמים לשגשוג המדינה״, והן באמצעות שאלות בוטות, הבוחנות באופן ישיר ״כעס״ או ״שנאה״ לציבור החרדי. בסקרים אלה ניתן להבחין שדימויה של החברה החרדית בקרב שאר הישראלים נמוך למדי, וכי שיעור משמעותי מהם מביע רגשות עזים של חוסר אהדה אליה, עד כדי ״שנאה״.
בגרף הבא, המתבסס על סקרי המכון למדיניות העם היהודי, ניתן לראות כי כמחצית מקרב היהודים בישראל סבורים שלחרדים אין תרומה חיובית לשגשוגה של מדינת ישראל, וכי מצב זה נותר סטטי למדי בשנים האחרונות (בקרב הערבים, ההערכה לחרדים נמוכה אף יותר). השילוב של הערכה נמוכה לערכה של הקהילה החרדית לחברה הישראלית, ותחושת חוסר האונים למול הכוח הפוליטי והארגוני של הקהילה החרדית, הוא שמוביל בהמשך לביטויים של כעס ושנאה.
הגרף הבא מציג להשוואה שני סקרים שבחנו ״שנאה״ יהודים לא חרדים ליהודים חרדים בישראל. הסקרים נערכו בנקודות זמן שונות, נקודה משמעותית בהקשר זה.
סקר אחד (של כאן חדשות, בביצוע הסוקר דודי חסיד) נערך במהלכה של מערכת הבחירות, שבאופן טבעי מחדדת עמדות קוטביות ומעלה את רמת המתח החברתי. מצב זה היה מודגש במיוחד במערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים, שהתנהלה כאשר שיאה של מגפת הקורונה עודו טרי בזיכרון. במהלך מגפת הקורונה עלו לא פעם טענות (חלקן מוצדקות וחלקן מוגזמות) על התנהלות החברה החרדית, רבניה ומנהיגיה, ועל רמת הציות הנמוכה שלהם להנחיות המדינה. התחלואה בקרב חרדים הייתה גבוהה מאוד, והזרקור שמוקד בהם האיר את מנהיגותם באור שלילי (בין השאר, בשל התנגדות מתמשכת להטלת משמעת בבתי כנסת, לסגירת מוסדות לימוד ועוד).
הסקר השני נערך (על ידי תנועת פנימה, בביצוע הסוקר מנו גבע) לאחר הקמת הממשלה החדשה, שהמפלגות החרדיות אינן חברות בה, וכאשר מגפת הקורונה אמנם החלה להראות סימני חזרה, אך בטרם החלו טענות חריגות על התנהלות הציבור החרדי. אמנם, גם בשבועות שקדמו לסקר השני נרשמו לא מעט אירועים שהציפו בתודעה את הקונפליקט המתמשך בין חרדים ללא חרדים (לדוגמה, החלטת הקיצוץ של שר האוצר שהוזכרה לעיל, או פסיקת בית המשפט על הפרדה מגדרית לסטודנטים חרדים במכללות). עם זאת, כפי שגם הנתונים מלמדים, תקופה זו נדמתה כמתוחה מעט פחות ביחסים – גם אם שיעור הישראלים האומרים בפה מלא שהם ״שונאים״ חרדים נותר גבוה.
